יבמ מציגה: ללכת בלי ולהרגיש עם

כותרות העיתונים בכל העולם בישרו השבוע על עסקת ענק בין החברות יבמ וגלובל פאונדריז. לפי העסקה גלובל באונדריז הסכימה לקבל לידיה את עסקי יצור השבבים של יבמ. והדגש כאן על הסכימה שכן עבור ההסכמה הזו שילמה יבמ לגלובלפאונדריז 1.5 מילארד דולר. כן זו לא טעות! יבמ מסרה נכס משמעותי שלה ובמקום לקבל כסף שילמה לחברת גלובל פאונדריז מילארד וחצי דולר כדי שזו תסכים לקבל לידיה נכס יקר זה .

על פניו זה נשמע כעסקה לא הגיונית שרב הנסתר על הנגלה בה. מבדיקות שערכנו נראה כי יש במהלך יתרונות רבים ליבמ אך הוא גם מזמין בעיות ומותיר כמה סימני שאלה.

היתרון הגדול ליבמ הוא יכולתה להתפטר מעסקי יצור השבבים. בעלות על מפעלי יצור שבבים הוא תחום עתיר השקעות הדורש השקעות של מילארדי דולרים מדי שלוש ארבע שנים. השקעות שקשה מאד להצדיקם כלכלית.  יבמ הפכה בשנים האחרונות מחברת חומרה לחברת תוכנה ושרותים והמהלך האחרון מתחבר היטב למגמה הכללית של יבמ שכבר מכרה בשנים האחרונות את עסקי המחשבים האישים וגם את עסקי השרתים שלה לחברת לנובו הסינית. יציאתה של יבמ מתחום יצור השבבים מצטרף למגמה הזו והופך את יבמ לחברה הראשונה בעולם שהופכת מחברה בעלת פאבים לחברת פאבלס.

מצד שני, כחלק מההסכם בין יבמ לגלבל פאונדריז התחייבה גלובל פאונדריז לייצר עבור יבמ את השבבים הדרושים למערכות שלה במשך 10 השנים הבאות לכל הפחות ועפ"י התוכניות שתיכננה יבמ בעצמה.

כאן חשוב לציין כי יבמ מתכוונת להמשיך ולחקור את תחום השבבים במרכז המו"פ שלה. כלומר היא משילה מעליה את האחריות לייצור אך משאירה את כל המערך המחקרי, דבר הנותן לה תחושה כי למרות שאיננה בעלת מערך יצור עצמאי עתידה בתחום השבבים עדיין נמצא בשליטתה. אך ביתרון טמון גם חסרון .נוצר כאן מצב שהוא שונה מחברות הפאבלס הרגילות שאינן בעלות מפעלים אך גם אינן משקיעות בכל הכרוך בפיתוח טכנולוגיות יצור חדישות לדור הננומטר הבא. יבמ משיכה להשקיע במחקר ופיתוח שבבים אך כדי ליעל את מערך המו"פ שלה והפחית עלויות היא הכריזה על איחוד של כל מרכזי הפיתוח הפזורים כיום בין אלמדן, קליפורניה, ציריך, שויץ, יורקטאון הייטס ואלבני, ניו יורק וריכוז כל מאמצי המו"פ  הללו באלבני. גם כך מדובר באופרציה שעלותה מילארדי דולרים והצדקתה הכלכלית איננה ברורה.

סיבה אפשרית למהלך המורכב של יבמ יכולה להיות קשורה לעובדה כי יבמ קיבלה ממדינת ניו יורק סיוע כספי נדיב עבור הפיתוחים שלה והעברת החברה כולה לידי גלובל פאונדריז היתה עלולה לגרור דרישה להחזרת כספי תמיכת המדינה. סיבה נוספת  קשורה אולי לעובדה שממשלת ארה"ב רואה במרכז המחקר לפיתוח שבבים של יבמ חשיבות אסטראטגית ורמזה ליבמ כי תימנע מלהעביר את הידע והשליטה במרכז המחקר שלה לידיה של גלובל פאונדריז שאיננה חברה אמריקאית ונמצאת בבעלות חברת השקעות מאבו דאבי.

בכל מקרה, המהלך הבלתי שגרתי שנקטו שתי הענקיות קושר אותן זו לזו לפחות לעשור הקרוב ואולי עד סיום העשור נצליח להבין גם את כל הסיבות שהוליכו לעסקה הבלתי שגרתית הזו.