תומס קופלין (Coughlin) הוא חבר בכיר ב-ICCE – קבוצה בתוך ה-IEEE העוסקת במוצרי צריכה אלקטרוניים, וכמרצה הראשי לתחום האינטרנט של הדברים. קופלין עסק במשך שנים בתחום האיחסון הדיגיטלי ותכנן את כל הדורות החל מכוננים קשיחים ועד לאיחסון ארגוני בטכנולוגית פלאש. ב-2015 הוא גם יעמוד בראש איזור 6 של ה-IEEE הכולל את עמק הסיליקון. נפשגנו עימו בכנס IFA ובראיון ל-CHIPORTAL הוא פורש את משנתו באשר להתפתחות 'האינטרנט של הדברים' ומה זה אומר עבור המעורבים בתעשיית השבבים.
"האינטרנט של הדברים הוא אחד המושגים החמים ביותר כיום, ונראה כי רבים מדברים אליו, ואולם חלק מהרעיונות שבבסיסו כבר נמצאים איתנו עשור או שניים, הרעיון הוא לספק אינטליגנציה וקישוריות ליותר ויותר מוצרים שאנחנו משתמשים בחיי היום יום שלנו. הן הטכנולוגיה שמאפשרת מיזעור מיקרו מעגלים שיהיו בעלי יכולות חזקות, כך ויוכלו להיכנס ליותר ויותר מוצרים. הם צריכים לפעול בתנאי צריכת חשמל נמוכה וישתמשו במגוון טכנולוגיות רדיו כדי שיוכלו לתקשר עם התקנים אחרים בסביבה ולהתחבר גם לרשת המקומית. סנונית ראשונה אנו רואים ביפן, כאשר שירותים מנתחים את הרכב ההפרשות ומתריעים מפני מחלה מתפתחת"
"כאשר תיווצר רשת מקומית של הדברים חכמים שיוכלו להתקשר זה עם זה יבוא השלב הבא – לקחת את התוצר של המכשירים הללו (נתוני מדידות גולמיים או מעובדים) ונעביר את זה לאינטרנט הכללית לצורכי ניתוח (ביג דטה)."
"העיבוד של הנתונים הללו יהיה קרוב לוודאי בענן, כאשר אנו מאחדים נתונים מחיישנים רבים האוספים מידע בכמה מקומות, נוסיף כך מידע ממגוון מקורות מסוגים שונים, ונוכל לבצע ניתוח של הנתונים כדי למצוא קשרים לא ידועים ביניהם. דוגמה לכך – מכשירי ציוד רפואי שיושתלו בתוך גופינו ויאספו נתונים על פעולת הלב, רמת הסוכר בדם ועוד. המכשירים הללו ידווחו (באופן אנונימי, כך שלא ידעו איזה נתון שייך לאיזה חולה – דבר עליו מרחיב קופלין בהמשך) למערכת מרכזית שמנתחת את בריאות הציבור ומזהה מגיפות בטרם התפרצו או מחפשת קשר בין פעילות גופנית לבין מצב הבריאות, או כל קשר אחר שהמתכננים רוצים לדעת, וגם קשרים שמתגלים בעצמם. "
"כאשר נוכל לחבר קישוריות ותבונה לציוד הרפואי, לבגדים שלנו ולכל החפצים בסביבה, כפי שחוזים אנשים המתכננים כיום יישומים לאינטרנט של הדברים זו תהיה הרחבה של גופינו.
כאמור לאיסוף הזה יש השלכות, אומר קופלין. "המידע במקרים רבים הוא פרטי, למשל פרטי התרופות שהאדם נוטל. צריך לפתח דרכים לשמור על הנתונים כך שרק האנשים המורשים לכך יוכלו לגשת אליהם, אך לחלוק מידע אנונימי שיאפשר חיזוי מחלות, ימצא קשרים בין פיסות אינפורמציה, ויתכן שנמצא מתאמים שלא שיערנו את קיומם."
למנוע מהאקרים לפרוץ לגוף
"אנחנו מפתחים טכנולוגיות שמאפשרות לבנות מעבדים קטנים יותר שיוכלו להכנס לגוף ולפעול במתח נמוך כך שישרוד זמן רב וידווח נתונים מתוך הגוף.. אולי אפילו לא יהיה צורך במקור אנרגיה עצמאי, משום ששתל כזה יוכל לקבל אנרגיה באמצעות שידור רדיו ממתקן חיצוני כך שיוכל לשדר את המידע שאסף ויוכל לעזור לנו לשמור על הבריאות. ואולם, אם לא נכניס פנימה אמצעים לשמירה על הפרטיות ועל אבטחת המידע, אנשים יוכלו לפרוץ למכונית שלך או לשתלים שבתוך הגוף שלך ולפגוע בך או לספק לגורם חיצוני מידע לא נכון. אנחנו צריכים להבין ולחזות דרכים שיוכלו לסייע להפעיל את המערכות בדרך הבטוחה ביותר."
האם ההאקרים לא יהיו תמיד יותר מתוכחמים מהמפתחים?
"אכן צריך לקחת זאת בחשבון. בסופו של דבר כאשר יש לנו כלי חדש מוצאים דרכים לעשות דברים שאנחנו לא יכולים אפילו לחשוב עליהם. ככל שיהיו יותר התקנים חכמים, היוצרים קשר איתנו אנחנו מרחיבים את החושים שלנו מחוץ לגוף, הדברים מסביבנו יכולים להיות חלק מהידע שאנחנו אוספים ומשתמשים בו לצורך קשרים חברתיים. זו למשל הסיבה מדוע פייסבוק קנו את אוקולוס ריפט – מערכת תלת ממדית וירטואלית ההערכה שלי היא שמציאת דרכים חדשות להציג מידע על הדברים שאנחנו בקשר איתם תהיה בעלת השלכה על היחסים החברתיים בעתיד. והרשת תהיה לא רק עם האנשים שמסביבנו אלא גם הנציגים הוירטואלים שלנו, וכך אנו מרחיבים את יכולול ת הרשת החברתית שלנו. לכן פייסבוק הנמצאת בתחום הרשת החברתית עשויה להתעניין בחברת מציאות מדומה. זו תהיה ההתחלה של התפתחות שאני מכנה surrogate appliences מתקנים פונדקאיים שייצגו אותנו לעולם החיצוני. האינטרנט של הדברים יאפשר לנו להרחיב את מה שאנחנו עושים, יש לנו מנוף חדש להזיז את כדור הארץ. כוחות חדשים, יכולולת חדשים שיוכלו לגוף שלנו להתרחב באמצעות הדברים החכמים.
מה התפקיד של הIEEE במהפכת האינטרנט של הדברים? ראשית אנחנו האיגוד של המהנדסים המתכננים את הדברים הללו. חלק מה-IEEE יוצר את התקנים לקישוריות של מכשירים (רדיו, חיבור קווי) יש לנו תקנים הקשורים להגנה על הפרטיות אבל גם לשיתוף מידע אנונימי. ה-IEEE גם יכול להיות מעורב בסיוע להבין לאן העתיד לוקח אותנו, ואת ההשלכות הטובות והרעות של הטכנולוגיות הללו. יהיה צורך לפתח תקני רדיו בצריכה נמוכה כדוגמת Low Power Blutooth שכבר קיים היום אך הבעיה איתו היא שהאבטחה שלא לא מספקתץ כמו כן יהיה צורך לפתח תקן שיאפשר גם אבטחת הנתונים."
"אני סבור שבשנים הקרובות יפותחו תקני ממשקים ותקני אבטחה לתקשורת דלת אנרגיה בין התקנים, נראה פיתוח של סוגים חדשים של מוצרי צריכה ניידים שיהיו לק מהרשת של הדברים המתפתחת – כמו השעונים (שאנו רואים פה ב-IFA בכל פינה א.ב.). אם נחזור להתקנים הרפואיים, אני צופה להם ביקוש גדול בשל הזדקנות האוכלוסיה. אם יש ביקוש, חברות ייכנסו כדי למלא אותו ולקבל החזר גדול על ההשקעה.
"להערכתי כדי לקדם את תחום האינטרנט של הדברים תצטרך תעשיית השבבים לפתח מעבדים שיוכלו להכנס לכל פריט, יש צורך לתת למיקרו מכונות או ננו מכונות (MEMS) יכולת עיבוד וניתוח נתוני החיישנים, קצירת אנרגיה מהסביבה האלקטרומגנטית ועוד. כיום אנו רואים מימוש של דברים שפותחו ב-20 השנים האחרונות, ולכן גם אם המושג עבר OVER HYPE הדברים הללו יקרו."
האם האינטרנט של הדברים ישנה את הסירוב של קרנות הון הסיכון להשקיע בכל הקשור לשבבים?
"לדעתי מדובר במחזוריות. כיום מרבית ההשקעות של קרנות הון הסיכון הולכות לתוכנה אבל אני חושב שההתפתחויות לא רק באלקטרוניקה הקונבנציונלית אלא בסוגים חדשים של חומרה כמו למשל מדפסות תלת ממד , ננו מכונות ומוצרים שיהיו MASS CUSTOMIZES יזכו להשקעות. הסיבה להשקעה בתוכנה היא הרצון להוזיל את המוצרים ולכן חברות משתמשות היום בחומרה מהמדף ומבדלות את עצמן באמצעות התוכנה, זה נכון גם באיחסון וגם בתחום העיבוד, כאשר ה-IT הופך לקומודיטי והתוכנה מחברת את כל הרכיבים יחדיו. תוכנה זה דבר טוב, אבל המכשיר שבונים צריך לדעת לעשות את מה שהתוכנה מבקשת ממנו ולכן עדיין יהיה צורך בחומרה כדי לעשות דברים חדשים וחברות הון הסיכון יבינו זאת."
עוד בתחום שבבים
Warning: Creating default object from empty value in /home/chiporta/public_html/modules/mod_filterednews/helper.php on line 247
Warning: Creating default object from empty value in /home/chiporta/public_html/modules/mod_filterednews/helper.php on line 247