בשנים האחרונות יש נהירה של צעירים לעולם היזמות, כשתוכניות אקדמיות, אקסלרטורים וסטארטאפים צצים כפטריות אחרי הגשם. כל היזמים המקימים סטארטאפ עושים זאת כדי להצליח, כדי "לעשות את זה בגדול". מה שכל היזמים האלה לא יודעים הוא מה הוא המרכיב הסודי להצלחה, ומה הסיכויים של הסטארטאפ שלהם להצליח.

מחקר חדש, שיזמו חברת המחקר IVC וחברת  REVERSEXIT, בודק לראשונה מה הם שעורי ההצלחה של סטארטאפים בישראל, בניסיון ללמוד מה הם הגורמים להצלחה ולתת ליזמים כלים לחזות בצורה טובה יותר את סיכויי ההצלחה של המיזם שלהם. REVERSEXIT, תשיק בקרוב פלטפורמה בינלאומית חדשה המשלבת כלים אנליטיים ומנועי חיפוש מתקדמים שנועדו לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה של סטארטאפים, בין היתר על ידי קישורם בשלב מוקדם לגופים שעשויים לסייע לסטארט אפ בהצלחתו.

למעלה מ- 10,000 חברות היי-טק ישראליות שנוסדו משנת 1999 ועד 2014 נותחו במסגרת המחקר, ונבדקו פרמטרים כמו היקפי הגיוסים, זמן הפעילות, גודל החברה, התחום הטכנולוגי, הבעלות וזהות המשקיעים ועוד. בנוסף, ניסו עורכי המחקר בסיוע גורמים שונים בתעשייה, להגדיר מה היא הצלחה עבור סטארטאפ.

קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC, מסביר: "בניסיון להגדיר מהי הצלחה עבור חברת היי-טק גילינו כי קיימות נקודות מבט שונות להגדרת הצלחה. מבחינת חלק לא מבוטל מהיזמים, הצלחה היא הגשמה של רעיון עסקי, חלום או חידוש טכנולוגי ומימושו לכדי עסק אמיתי. אצל היזמים הצעירים יותר מצאנו גם את הרצון 'לעשות את המכה' כלומר להקים סטארטאפ ולמכור אותו ברווח משמעותי, אם כי זה לא משקף את הרוב. מבחינת המשקיעים, החזר חיובי וריאלי על ההשקעה יוגדר כהצלחה ואילו מבחינת המדינה, הצלחה של התעשייה נמדדת בהיקפי היצוא ובתרומה להגדלת מספר מקומות העבודה ותשלומי מיסים כגון מס הכנסה ומס חברות".

עורכי המחקר קבעו בהתאם לממצאים שלושה מדדים להצלחה: היקף מכירות שנתי, מספר עובדים, ואקזיט במכפיל חיובי המגלם החזר על ההשקעה במכירת חברה. נמצא כי כי למעלה מ- 46 אחוזים מהחברות שהוקמו ב- 16 השנים האחרונות, נסגרו ואינן פעילות עוד, והיתר עדיין פעילות ונמצאות בשלבי פיתוח שונים. מבין החברות שאינן פעילות עוד, 662 (14 אחוזים בלבד) נרכשו על ידי גורמים אחרים, ומתוכן רק מחצית החברות נרכשו במכפיל עסקה חיובי – כלומר בסכום הגדול מסך ההשקעות בחברה מהקמתה ועד האקזיט, ויכולות  להחשב כהצלחה.

מתוך כ- 5,400 חברות הפעילות כיום, רק  139 חברות מוגדרות כמצליחות, או כ- 2.5 אחוזים. המדד לקביעת חברה פעילה מצליחה עומד על מכירות שנתיות של 100 מיליון דולר ומעלה או מאה עובדים ומעלה. אך גם הגמשה של הקריטריונים והרחבתם כדי לכלול חברות שהערכות השווי שלהן גבוהות מ- 50 מיליון דולר, שהמכירות שלהם בצמיחה ואפילו חברות שמתקיימות באופן עצמאי ממכירות, ללא גיוסים נוספים מבעלי המניות, לא מגדילה את קבוצת החברות המצליחות אל מעבר ל-350. דהיינו, גם אם רף ההצלחה נמוך יותר, רק שישה אחוזים מהסטאטרטאפים הפעילים היום, עוברים אותו.

כל יתר החברות הפעילות היום, למעלה מ- 5,100 במספר, הן מה שעורכי המחקר מכנים חברות "מתגלגלות". יהודה רגב מייסד ומנכ"לREVERSEXIT  השותפה למחקר, מסביר כי "מרבית חברות הסטארטאפ צולחות את שלב פיתוח ובחירת הטכנולוגיה וחלקן גם את שכבת פיתוח המוצר, אך  מרביתן נכשלות בכל מה שקשור להגעה לשוק. כשל מסוג זה הוא בדיוק הסיבה שמרבית החברות, הכושלות והמתגלגלו גם יחד, לא נחלצות ממה שמכונה "עמק המוות" – הסיטואציה המתמשכת של שריפת מזומנים ובצידה אי יכולת לפגוש את הצרכנים והלקוחות, תוך מעבר משלב הפיתוח לשלב העיסקי ויצירת תזרים מזומנים חיובי".

בין החברות המתגלגלות נמצאות אלפי חברות סיד, רובן הוקמו בשלוש השנים האחרונות, אך אפשר למצוא בקבוצה זו גם חברות שמתגלגלות כבר 16 שנים ושורדות בעיקר תודות לכספי המשקיעים. בסך הכל יש ברשימה של המתגלגלות 1,184 חברות שנוסדו מ- 1999 ועד 2007 כולל, כלומר חברות בנות שמונה שנים ויותר שטרם הצליחו. (תרשים 1)

ניתוח נוסף של החברות הפעילות היום מראה שרובן הגדול פרטיות ורק 102 חברות הינן ציבוריות. מקרב החברות הציבוריות רק 19 חברות יכולות להקרא מוצלחות על פי הקריטוריונים של המחקר, יתר החברות הציבוריות נסחרות בשווי נמוך, מעסיקות מספר עובדים מצומצם יחסית ומוכרות בהיקפים שלא מגיעים לרף ההצלחה. חלק ניכר מהחברות האלה, במיוחד חברות בתחום מדעי החיים, רשומות למסחר בשווקים משניים כמו OTCQB או בבורסות בהן נפחי המסחר והגיוס נמוכים.

עורכי המחקר מצאו בסך הכל 480 חברות היי-טק שהוקמו מאז 1999 ונחשבות מצליחות לפי המדדים שנקבעו. את 480 החברות הללו ניתחו לבדיקת המרכיבים להצלחה. בין השאר מצאו החוקרים כי רובן המכריע של החברות המצליחות (כ- 83 אחוזים) גייסו מימון חיצוני כלשהו בהיקף ממוצע של 22.5 מיליון דולר. שמונים ואחת חברות, כ- 17 אחוזים מהחברות המצליחות, לא גייסו הון משקיעים חיצוני כלל, והסתמכו על מימון עצמי (bootstrapping). מבין החברות שכן זכו למימון חיצוני, כמעט 60 אחוזים מומנו על ידי קרנות הון סיכון, ובכ- 30 אחוזים השקיעו משקיעים תאגידיים.

יהודה רגב מציין כי "REVERSEXIT עושה חיבורים ללא סיכונים, בין סטארטאפים צעירים בתחילת דרכם לבין תאגידים, לצורך יצירת שותפויות אסטרגיות, וקידום הגעתם לשוק הרלוונטי וקהל היעד הרצוי. אנחנו עושים זאת באמצעות אלגוריתמים שפיתחנו, ומודל חדשני ראשון מסוגו, ומאמינים שהתחברות לתאגיד בשלב מוקדם, יכולה להזניק את הפופולאריות של הסטארטאפ ולהפוך אותו למבוקש ומחוזר מיידית. משקיעים, מנטורים וספקים יוכלו גם הם באמצעות REVERSEXIT להתחבר עם הסטארטאפ בעסקאות מבוססות אקוויטי, ללא צורך בהוצאת מזומנים".

תאגידים משחקים תפקיד משמעותי בהצלחתן של חברות סטארטאפ, לא רק כמשקיעים, שותפים אסטרטגיים או כלקוחות, אלא גם כרוכשים פוטנציאליים. מבין החברות המצליחות, 71 אחוזים עשו אקזיט במכפיל חיובי ונמכרו לתאגידים, תוך שהן משיבות ערך לבעלי המניות (מכפיל ממוצע של למעלה מפי 18 על הכסף). "לדבר על אקזיט זה טוב ויפה, אבל הנתונים שלנו מראים שאלף, רק אחוז קטן מהסטארטאפים מגיעים לאקזיט, ובית, גם האקזיט לא בהכרח מבטיח הצלחה", אומר קובי שימנה. "לא כל החברות שנמכרו, הביאו החזר חיובי למשקיעים, ומצאנו גם חברות שנמכרו אחרי לא מעט שנות פעילות ועשרות מיליוני דולרים שהושקעו בהן, וירדו לטימיון. חברות צריכות לחשוב על בנית ערך מהיום הראשון שלהן, ולשמחתנו, נראה שהשוק והיזמים מטמיעים את זה יותר ויותר בשנים האחרונות ומצאנו חברות שהגיעו להצלחה בתוך פחות משלוש שנים".

מבין החברות שנמכרו בהצלחה, הגיל הממוצע היה 5.3 שנים, כשקבלת מימון הון סיכון הוסיפה לחברות עוד כחצי שנה של פעילות בממוצע, בהשוואה לחברות שלא קיבלו מימון כלל. לשם השוואה החברות המצליחות שעדיין פעילות, פועלות בממוצע יותר מעשר שנים, ואילו חברות שכשלו, נסגרו בתוך 3.2 שנים בממוצע.

הממצאים מבוססים על נתוני מאגר המידע IVC-Online – www.ivc-online.com. במחקר נבדקו 10,185 חברות היי-טק ישראליות וחברות הקשורות לישראל שהוקמו כסטאטראפים טכנולוגיים בשנים 1999-2014. חברות מצליחות הוגדרו כ (א) חברות המעסיקות 100 עובדים או יותר; (ב) חברות המייצרות הכנסות שנתיות של 100 מיליון דולר או יותר; ו(ג) חברות שנמכרו במכפיל חיובי גדול מ-1, כלומר שסכום המכירה גדול מהסכום הכולל שהושקע בחברה עד מכירתה, מה שמייצג החזר חיובי למשקיעים.  במקרה שהחברה נמכרה ולא גייסה כל מימון חיצוני, נחשבו כהצלחה רק חברות נמכרו בסכום העולה על 10 מיליון דולר. בנוסף, לצורך בדיקת משמעות הגמשת הקריטריונים, נבדקו גם חברות שמעסיקות יותר מחמישים עובדים, חברות שהגיוסים האחרונים שלהם היו בהערכות שווי העולות על 50 מיליון דולר, וכן חברות  המייצרות הכנסות מתחת למאה מיליון דולר, אך עומדות ברשות עצמן ללא גיוס הון משקיעים בשלוש השנים האחרונות.


תרשים 1: חברות סטארטאפ ישראליות: מספר חברות לפי שנת הקמה, לפי מדד הצלחה 1999-2014

תרשים 2: מדד ההצלחה לחברות סטארטאפ ישראליות (מספר חברות לפי סגמנטים)