3.32 מיליארד דולר באקזיטים של חברות היי-טק ישראליות במחצית הראשונה של 2016
מאת אבי בליזובסקי רביעי, 13 יולי 2016 00:44

אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות במחצית הראשונה של 2016 הסתכמו ב- 45 עסקאות שהניבו 3.32 מיליארד דולר, עפ"י דוח האקזיטים IVC-Meitar המתפרסם היום. עסקת אקזיט ממוצעת עמדה על 74 מיליון דולר, גבוה במעט ממוצע של 72 מיליון דולר לאקזיט בשנת 2015. ארבע עסקאות ביי-אאוט ב- 2016 הסתכמו ב- 878 מיליון דולר נוספים המשקפים שווי מצטבר של 4.19 מיליארד לכלל העסקאות, ומעלים את גובה העסקה הממוצעת במחצית הראשונה של השנה ל- 86 מיליון דולר, גבוה משמעותית מהממוצע לכלל עסקאות האקזיט (כולל ביי-אאוט) ב- 2015, שעמד על 77 מיליון דולר.

שלוש העסקאות הגדולות במחצית הראשונה הניבו 57 אחוזים מהסכום הכולל באקזיטים. השלוש הן רכישת איזיצ'יפ ע"י מלאנוקס תמורת 811 מיליון דולר, עסקת הביי-אאוט של Xura שעמדה על 643 מיליון דולר והרכישה של ראבלו ע"י אורקל שהסתכמה ב- 430 מיליון דולר.

שוקי ההנפקות בבורסות העולם מתנהלים בעצלתיים החל מסוף השנה שעברה, כך שאין פלא שמתחילת השנה הייתה עד כה הנפקה ציבורית אחת בלבד של חברת היי-טק ישראלית, זו של חברת trendIT, בבורסה של לונדון. בהנפקה גויסו 5.9 מיליון דולר לפי שווי חברה של 17.6 מיליון דולר. נתוני ההנפקות לציבור התרסקו לפיכך ב-99 אחוזים, מ- 609 מיליון דולר שגויסו בשמונה הנפקות ציבוריות במהלך שנת 2015.

עו"ד דן שמגר ועו"ד אלון סהר, שותפים במחלקת הקורפורייט של משרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל טוענים כי, "לא ניתן שלא להתייחס לירידה במספר העסקאות במהלך החציון הראשון של השנה. מגמה זו הייתה צפויה נוכח מספר מגמות, שניתן היה לזהות בשוק הטכנולוגי בעיקר בארצות הברית ובמידה חלקית גם בסין כבר בשלהי השנה שחלפה. בניגוד לישראל, הרבעון האחרון של שנת 2015 הציג מגמה של האטה בפעילות חברות הטכנולוגיה ובעיקר ירידה בגיוסי ההון בארצות הברית (גם בשוק הפרטי וגם השוק הציבורי, שנסגר כמעט לחלוטין). ירידה בשווי חברות פרטיות לצד אי יציבות במחיר החברות הציבוריות בארצות הברית ובסין הוביל למשנה זהירות בכלל, ובהקשר הנוכחי להאטה בתהליכי קבלת החלטות של רוכשים. נפתח פער בציפיות בין רוכשים ומוכרים, בין היתר נוכח גיוסי ההון שביצעו חלק לא קטן מהחברות שהן יעדים פוטנציאלים לרכישה. הפער בין ה-״bid" ל-״ask" אינו גדול כפי שהיה במשבר ב-2008, אבל הפער הוביל לעצירה של תהליכים, לרבות עסקאות שהיו בשלבים שונים לקראת השלמה. יש להניח שההאטה תמשיך בחצי השני של השנה״.

עם זאת, עורכי הדוח מסייגים וטוענים כי הגם שהנתונים מציגים האטה בהיקפי האקזיטים, האטה כזו אופיינית למחצית הראשונה של השנה. בנוסף, הקצב עד כה משקף קצב שנתי התואם לממוצע בשש השנים האחרונות. ההערכה היא כי עד סוף שנת 2016 האקזיטים יעמדו על 100 עסקאות לפחות, שיסתכמו בכשבעה מיליארד דולר ללא עסקאות ביי-אאוט, או כ- 13 אחוזים פחות מהסכום שהניבו 111 אקזיטים בשנת 2015.

קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC אומר: " אנו צופים כי המספרים של 2016 לא יהיו שונים באופן דרמטי מאלו של השנים הקודמות. יחד עם זאת, התחזית שלנו מדברת על ירידה, מאחר ואנחנו מאמינים כי אווירת השוק הנוכחית מאפשרת לחברות דווקא להתמקד בצמיחה ולא באקזיטים. לא רק שיש היום יותר ויותר חברות המעדיפות לצמוח, אלא שנראה שגם המשקיעים מוטים יותר לכיוון, אם לשפוט לפי העובדה שקל יותר היום לחברות בצמיחה לגייס הון. טרם פרסמנו את דוח גיוסי ההון לרבעון השני של השנה, אך אני כבר יכול לומר שהנתונים מעידים בהחלט על מגמת עליה בגיוסים".

ככל שחברות ההיי-טק הישראליות מבשילות וצומחות, יותר חברות מבקשות להתרחב באמצעות רכישה של חברות אחרות. למעשה, עסקת הרכישה הגדולה ביותר בשנת 2016 עד כה הייתה ישראלית הן מן הצד הרוכש והן מן הצד הנרכש ושיקפה לא רק את האקזיט הגדול של איזיצ'יפ, אלא גם את הרכישה הגדולה שביצעה מלאנוקס. בסך הכל נרשמו שמונה עסקאות כלל ישראליות – עסקאות בהן הרוכשת והנרכשת הן חברות היי-טק ישראליות - מאז תחילת שנת 2016 והן הסתכמו ב- 916 מיליון דולר. עם זאת, רוב חברות ההיי-טק הישראליות שביצעו רכישה ריכזו את מאמציהן בשוק הגלובלי, ב- 21 עסקאות בשווי כולל של 1.2 מיליארד דולר.

על פי עורכי הדוח, בשלוש השנים האחרונות חברות ההיי-טק הישראליות הרחיבו את פעילותן בשוק המקומי, ונפח העסקאות הכלל ישראליות גדל בצורה משמעותית. בנוסף, משרד האוצר ורשות המסים נוקטים צעדים לקראת הגשת הצעת חוק לוועדת השרים לענייני חקיקה שייתכן ותוביל לשינויים בחוקי המס כך שיוסר חלק גדול מן החסמים וההגבלות הקיימים כיום בעסקאות מיזוג ורכישה המערבות חברות ישראליות. עורכי הדוח צופים לפיכך שלקראת סוף שנת 2016 או תחילת שנת 2017, נראה גידול בכמות העסקאות בשוק המקומי.