אינטל רשמה גידול בהכנסות אך עברה להפסד "בגלל רפורמת המס" |
|
|
מאת אבי בליזובסקי
שני, 29 ינואר 2018 00:07
|
 |
אינטל רשמה גידול בהכנסות אך עברה להפסד "בגלל רפורמת המס" |
|
|
מאת אבי בליזובסקי
שני, 29 ינואר 2018 00:07
|
|
 |
אינטל (Intel)רשמה ברבעון האחרון של 2017 תוצאות מעורבות: עלייה בהכנסות לשיא רבעוני לצד מעבר מרווח להפסד נקי – בגלל סכום ניכר שהייתה צריכה לשלם כתוצאה מרפורמת המס של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. בשנה כולה, ההכנסות רשמו עלייה גדולה יותר מאלה הרבעוניות והרווח הנקי ירד. יצוין כי פרצת האבטחה החמורה במעבדי אינטל פורסמה רק בתחילת ינואר, ולכן נראה שלא השפיעה על התוצאות המדווחות.
רפורמת המס עלתה לאינטל ברבעון האחרון של השנה כ-5.4 מיליארד דולר. על רקע זה, חבות המס השנתית של החברה, שכללה התאמות בגין אותה רפורמה, גדלה פי ארבעה ל-10.75 מיליארד דולר לעומת 2.62 מיליארד ב-2016. בחישוב רבעוני היא עלתה פי 7.76 ועמדה על 6.72 מיליארד דולר בהשוואה ל-878 מיליון.
ירידה בהוצאות – והכנסות שיא
ברבעון המדווח קטנו ההוצאות הכלליות של אינטל ב-1.61% ל-11.66 מיליארד דולר, בעוד שההכנסות עלו ב-4.15% לשיא של 17.05 מיליארד. באותה התקופה עברה החברה להפסד נקי של 687 מיליון דולר בהשוואה לרווח נקי של 3.56 מיליארד ברבעון האחרון של 2016. זאת, כאמור, בגלל יישום רפורמת המס.
עוד מראים הנתונים כי ההוצאות הגולמיות הרבעוניות רשמו עלייה של 0.27% ל-6.29 מיליארד דולר, הרווח הגולמי גדל ב-6.55% ל-10.77 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 63.14%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות קטנו ב-3.71% ל-5.37 מיליארד דולר והרווח צמח ב-19.2% ל-5.4 מיליארד.
במהלך השנה קטנו ההוצאות הכלליות ב-3.53% ל-44.83 מיליארד דולר ואילו ההכנסות עלו ב-5.68% ל-3.37 מיליארד. הגידול בהכנסות והקיטון בהוצאות הקפיצו את הרווח התפעולי ב-39.32% ל-17.94 מיליארד דולר. הרווח הנקי – שכאמור, הושפע מהגידול בחבות המס – פחת ב-6.93% וסיים את השנה כשהוא עומד על 9.6 מיליארד.
בריאן קרזניץ', מנכ"ל אינטל, סיכם את התוצאות באמרו כי "2017 הייתה שנת שיא בהכנסות, עם צמיחה רבעונית של כ-21% בהכנסות בסעיף הדטה סנטרים, שגדלו ל-5.6 מיליארד דולר. ההשקעות שביצענו בתחומי הזיכרונות, התקשורת והנהיגה האוטונומית מתחילות לתת תוצאות ואנחנו צופים כי 2018 תהיה עוד שנת שיא בהכנסות".
הקונגרס חוקר: מדוע חברות הסתירו את הפרצות Meltdown ו-Spectre?
חברי ועדות בבית הנבחרים האמריקני, ובמרכזן ועדת האנרגיה והמסחר, מבקשים לדעת מדוע חברות בולטות לא דיווחו לציבור – ובכלל זה ללקוחות שלהן – על פרצות האבטחה החמורות Meltdown ו-Spectre, שנתגלו לפני כשלושה שבועות במעבדים מסוימים של אינטל (Intel).
המחוקקים שלחו ביום רביעי האחרון מכתב למנכ"לים של מספר חברות מובילות שהיו מעורבות במאמצים להתמודד עם פגמי התכנון של Meltdown ו-Specter, ובו הם תוהים כיצד התהליך תואם והאם חברות נוספות לא היו אמורות לקבל מידע על הפרצות החמורות והמסוכנות. הנמענים הם המנכ"לים של אפל (Apple), גוגל (Google), מיקרוסופט (Microsoft) ואמזון (Amazon), כמו גם Advanced Micro Devices, ARM וכמובן אינטל עצמה.
שתי הפרצות במעבדי אינטל, שהתגלו לציבור הרחב רק ב-3 בינואר, מעמידות בסכנה כל מחשב שיוצר במהלך העשור האחרון, ולא משנה אם הוא מריץ Windows ,macOS או לינוקס (Linux). זאת, מפני שהן מאפשרות להאקרים להגיע אל מה שנחשב לקודש הקודשים של המערכת: הליבה שלה (Kernel).
בתיאוריה, ההאקרים יכולים לנצל את התקלה, שיש שמגדירים אותה ככשל מערכתי ויש כאלה שטוענים שהיא פשוט באג, בכדי להשתיל רושעה, שיכולה לרגל אחרי כל התהליכים המתרחשים וכל הנתונים השמורים – ולא משנה אם מדובר במחשב או בסמארטפון. יותר מכך, במקרה של מערכות ענן, שמכילות משתמשים רבים זה לצד זה, ניתן אפילו להציץ על תהליכים של משתמשים אחרים, אם הם שמורים באותו השרת.
על המכתב חתומים יו"ר הוועדה, גרג וולדן, יו"ר ועדת המשנה לפיקוח על הבנקים; גרג הארפר, יו"ר ועדת הסחר הדיגיטלית המסחרית, רוברט לאטה; ויו"רית ועדת המשנה לתקשורת וטכנולוגיה, מרשה בלקבורן. המחוקקים שואלים בו כיצד החדשות על הפגיעות של המעבדים נחשפו כשבוע לפני שהאמברגו היה אמור להסתיים – ב-9 בינואר.
עוד הם מבקשים מענה לשאלות הבאות: מדוע הוטל אמברגו? מי החליט על האמברגו וכיצד? מדוע לא נכללו בו חברות ממגזרים אחרים, כמו בריאות, יצרנים ואנרגיה? מתי קיבל המשרד לביטחון המולדת הודעה על הפגיעויות? ומה עשו החברות בכדי להעריך את ההשפעה הפוטנציאלית של האמברגו על תשתיות קריטיות וחברות IT?
|
