פרופ' מיכל שוורץ, מזוכי אות מוביל החדשנות ב-INNOVEX2018 : חדשנות במדע מושגת מהבנת המנגנון לתרופה ולא להיפך |
|
|
מאת אבי בליזובסקי
חמישי, 08 פברואר 2018 00:36
|
 |
פרופ' מיכל שוורץ, מזוכי אות מוביל החדשנות ב-INNOVEX2018 : חדשנות במדע מושגת מהבנת המנגנון לתרופה ולא להיפך |
|
|
מאת אבי בליזובסקי
חמישי, 08 פברואר 2018 00:36
|
|
| פרופ' מיכל שוורץ צילום: יחס"צ |
אתמול הוענקו אותות מוביל החדשנות הגלובלית לשנת 2018, במסגרת כנס iNNOVEX2018, . הזוכים כזכור הם: גיל שוויד, מייסד ומנכ"ל חברת צ'ק פוינט – חברת ההייטק הישראלית בעלת שווי השוק הגדול ביותר וממציאת הפיירוול; פרופ' מיכל שוורץ, מובילה עולמית בגישה חדשה לטיפול במחלות ניווניות כגון אלצהיימר, ד"ר אורנה ברי, מנהלת מרכז המצוינות של Dell-EMC ואביגדור וילנץ, מקים חברות גלילאו, אנפורנה לאבס ומשקיע מוביל ברבות אחרות.
מבין מקבלי האות בולטת ד"ר מיכל שוורץ כיוצאת דופן, היא לא יזמית הייטק, היא חוקרת מוח מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן, אבל הפיתוחים שנעשו במעבדתה החל משנת 1998 ועליהם רשם מכון ויצמן פטנטים, עשויים להוביל לטיפול חדשני במחלה שעד היום היא חשוכת מרפא – אלצהיימר.
הירידה ביכולת הקוגניטיבית בגיל המבוגר נחשבת לתהליך כמעט בלתי-נמנע, אך שני מחקרים שנעשו באחרונה במעבדתה של פרופ' מיכל שוורץ, מהמחלקה לנוירוביולוגיה, קושרים את ההידרדרות בתיפקוד המוחי להזדקנות המערכת החיסונית. המחקרים מגלים כיצד מגיעים תאים ממערכת החיסון למוח כדי לתקן בו נזקים, ואצל חולים באלצהיימר לסוגיו, הם נתקלים במחסום שמונע מהם להכנס למוח. מחקרים אלה עשויים לספק רמזים לאופן בו נוכל, בעתיד, להאט או למנוע את ההידרדרות הקוגניטיבית.
בראיון ל-CHIPORTAL מסבירה פרופ' שוורץ: "אני חוקרת כיצד יכולה מערכת החיסון לעזור למוח. טיפול שמכוון לעורר את מערכת החיסון ומכאן ואילך התהליך מערכת החיסון מבצעת את פעולתה. מערכת החיסון המעוררת משפעלת ממשק שמצאנו בין מערכת החיסון למוח,. תעי מערכת החיסון שמגיעים למוח עוזרים לו להירפא.
על מה קיבלת את אות מוביל החדשנות?
החדשנות היא בכמה רמות. א. מעולם לא הוצע טיפול לאלצהיימר המבוסס על עירור מערכת החיסון. כל הטיפולים שנוסו עד היום ואם כבר התייחסו למערכת החיסון ,הניסיון היה לדכא את מערכת החיסון. שנית החדשנות היא בסוג הטיפול – אימונותרפיה. החדשנות היא גם ההבנה וגם הטיפול הספציפי. מעולם לא הוצע לטפל במערכת החיסון, תמיד ניסו לטפל במוח. היופי של הטיפול הזה, מכיוון שהוא מעורר את מערכת החיסון, הוא נותן מענה למופעים שונים של אלצהיימר והפתרון שהצענו איננו תלוי בסוג המחלה.
מכון ויצמן רשם פטנטים ונוצר קניין רוחני ששייך למכון. בין מכון ויצמן לחברת הזנק נחתם הסכם והיא חתמה חוזה עם שתי חברות שיעזרו לה בפיתוח התרופה. אחת החברות תשמש שותף אסטרטגי ופיננסי, והשניה תעזור לנו בהכנת הנוגדן עצמו.
איך מגיעים לרעיון כזה ייחודי?
לא מגיעים לרעיון כזה בזבנג וגמרנו ולא על ידי ניחוש אלא על ידי עבודה עקב בצד אגודל של 20 שנה שמערכת החיסון משוחחת עם המוח, ואיך היא משוחחת. הגענו לזה על ידי מדע בסיסי שבאמצעותו גילינו את המנגנון, ולא נסינו לחפש תרופה למחלה מסויימת ורק אז לגלות את המנגנון. לכן האפקט הוא גדול. זה נראה מבטיח אבל עד שלא נעשה ניסוי קליני לא נדע, אבל בגלל שהוא מבוסס על מנגנון, הסיכוי גבוה.
עד כמה נפוצה מחלת האלצהיימר לסוגיה?
"אחוז חולי האלצהיימר מאוד גבוה. אני לא מדברת על המחלה המורשת שהיא אחוז קטן אולי 5% ופורצת בשנות השישים. המחלה הקשורה בגיל באחוזים מאוד גבוהים, והיא תמשיך ותעלה עם עליית תוחלת החיים אלא אם נמצא טיפול. ההצעה שלנו היא בואו נחזק את מערכת החיסון. הנמדענים חשבו במשך שנים שכל מחלה היא מחלה של אותה רקמה או איבר שבו היא מתרחשת והחידוש הוא שכל איבר קשור בצורה זו אחרת במערכת החיסון ולכן אין מחלה שהיא מחלה מסויימת של אותו איבר."
|
