Warning: Creating default object from empty value in /home/chiporta/public_html/plugins/system/advancedmodules/modulehelper.php on line 320

ראיון מיוחד עם נשיא קיידנס בתל אביב: יש כאן המון אנשים יצירתיים וחברות מעולות

גרסת הדפסה
Anirudh 1
 נשיא קיידנס: אנירוד דבגן, יחס"צ

בראיון מיוחד שקיים שלמה גרדמן עם אנירוד דבגן נשיא קיידנס, במהלך כנס CDNLive 2018 בתל אביב הם שוחחו על הכיוונים המרכזיים אליהם פונה תעשיית השבבים, על המעבר למחשוב ענן ועל השפעת המיזוגים והרכישות הרבות על תעשייתינו.


שלמה: כרגע אנחנו נמצאים בתקופת פריחה בתעשיית השבבים העולמית. אז בא נדבר על העתיד. כיצד אתה רואה את התפתחות התעשיה בשנים הקרובות?

אנירוד: ב-2017 התעשייה חצתה את רף ה-400 מילארד דולרים, כך שאפשר לראות שהתעשייה חזקה, והצמיחה גלובלית. מנקודת מבט של ביקוש, נראה כי יש כיום שווקי מטרה רבים בהם ניתן יהיה לשלב את השבבים כמו לימוד מכונה, אוטומוטיב וכדומה. גם מבחינת טכנולוגיות נראה שה-Foundries ממשיכים ומניעים את התעשייה בצורה טובה מאוד. הרבה מהלקוחות שלנו מייצרים שבבים ב- 7 ננומטר, חלק מלקוחותינו מפתחים כבר ב-5 ננומטר, ואנחנו בקיידנס כבר עובדים אפילו על פיתוח תהליך ה-3 ננומטר. כך שמפת הדרכים לחמש השנים הקרובות נראית טוב, מבחינת התקדמות ה- Process והביקושים.

שלמה: כיום אתם פעילים בעיקר בשני שווקים – המוליכים למחצה והמערכות אלקטרוניות ( PCB's ) וכו). ויש הרבה חברות כמו אפל, אמזון, גוגל ואפילו פייסבוק שבעבר היו רק חברות סיסטם וכעת הופכות גם לחברות המפתחות שבבים.כיצד אתה רואה את השינוי הזה?

אנירוד: שאלה טובה. אכן בדקנו כמה מתוך ההכנסות שלנו מגיעות מתחום השבבים וכמה מתוך המערכות. כיום 60% מההכנסות שלנו הן מתכנון שבבים אבל בכל זאת בערך 40% מגיע ממערכות. אנחנו גם רואים הרבה חברות נוספות שנכנסות לתחום השבבים ולדעתי זה רק יתגבר .

אני חושב שחברות המערכות רוצות לעשות יותר סיליקון מצד אחד, והן מעוניינות ביותר אנליזת מערכות גם מצד שני. שני הדברים חיוביים. למשל- ברור שאם תעשה את הסיליקון בעצמך תהיה לך שליטה גדולה יותר במיוחד על הביצועים. מצד שני העלויות אחרות. לייצר שבב של 7 ננומטר, כולל IP, כלים וכדומה, עשוי להגיע ל-50 מיליון דולר. זה כמובן תלוי במורכבות השבב. כאשר תלך ל-Foundry זה יעלה בערך כ-50 דולר לשבב. אז אם תייצר מיליון יחידות לצורך העניין זה יעלה לך עוד 50 מליון דולר וביחד תגיע להוצאה של כמאה מיליון דולר או במילים אחרות 100 דולר לשבב. אבל אם תקנה את אותו שבב מחברת שבבים אחרת זה עלול להגיע ל-700 דולר לשבב. אז רק מהבחינה הכלכלית זה הרבה יותר משתלם לחברות המערכות לעסוק בזה. מעבר לזה צורכי ההתאמה ולוחות הזמנים נוחים יותר.

שלמה: בוא נדבר על מחשוב ענן Cloud Computing)). לפני עשור ויותר כולם אמרו "הכל יהיה בענן". אבל זה לא קרה. גם כיום קח לדוגמא את תעשיית הרכב. אי אפשר לסמוך על עיבוד שיעשה במרכז מחשבים. אתה חייב מעבד בתוך הרכב כי אם אין תקשורת הרכב עלול לא לעצור או לא לתפקד. זה מסוכן. אז יש טרנד הפוך שאומר- לא לענן, אלא מחשוב שעובר לקצה (Edge Computing ) .

אנירוד: אני חושב שזה תלוי ביישום. תעשיית הרכב לא צריכה מחשבי-על בתוך הרכב וזו הסיבה מדוע הם לא יעשו סיליקון משלהם. ובנוסף יש להם שיקולי אנרגיה שונים. אנשים מדברים על IoT, אם זה מוצלח או לא. אני חושב שהדוגמא הכי טוב להצלחה של IoT זה הרכב. זו הדוגמא המושלמת. אז הרכב כן יהיה מחובר לאינטרנט אבל הוא יצטרך גם מיחשוב מסוים בתוכו. ברמה המסחרית הרכב יצטרך מחשוב פנימי או מחשוב קצה.

שלמה: ומה עוד חדש אצלכם?

אנירוד: ביוני האחרון הכרזנו על יוזמת הענן שלנו- Cadence Cloud, נראה לי שקיידנס היא החברה הראשונה בתעשייה לעשות זאת. נריץ את התוכנות והכלים שלנו על הענן. זה התאפשר בזכות TSMC, הם איפשרו ל-IP להיות על הענן, יש לנו מערכת אבטחה שלמה. כך גם עם אמזון, גוגל ומיקרוסופט.

שלמה: כן, אמזון, גוגל ומיקרוסופט מספקות שרותי מחשוב הענן. זה מקור הכנסה גדול עבורם. האם אתם מתחרים איתם?

אנירוד: אנחנו לא מספקים את החומרה, רק את התוכנה. אנחנו שותפים עם אמזון מיקרוסופט וגוגל קלאוד, אבל אם תלך לחברת מערכות או שבבים גדולה, הם לא יודעים אם כלי קיידנס מותאמים לענן או לא. לכן בנינו סביבה שלמה, בשיתוף TSMC שיכולה לרוץ על שלושת העננים הגדולים הללו.

שלמה: נגיד AWS בישראל, הם ירצו לספק שירותים בעצמם. הם יודעים שאתם יכולים לעזור להם בייצור שבבים. יש לכם עבודה משותפת?

אנירוד: כן , התחלנו לקדם זאת ביוני האחרון. זה לקח לנו שנתיים רק לתכנן את זה. בין אם זה לקוח קיידנס שאנחנו נוכל לארח , או שזה לקוח כללי של אחד מספקי מחשוב ענן ואז נוכל לספק את התוכנה ובדיקות האבטחה וכדומה. יש לנו כבר כעשרים לקוחות כאלה.

שלמה: בוא נדבר על רכישות. הגדולים אוכלים את הקטנים, או גדולים אחרים והיום נשארו כמה שחקנים גדולים. השאר הם ברובם סטארטאפים ובשנים האחרונות לא נולדו יותר מדי חברות חדשות. השאלה היא- מה עושים כדי להעלות את מספר הסטארטאפים בתעשייה?

אנירוד: אנחנו יחסית אקטיביים בנושא הסיוע לסטרטאפים. יש לנו שיתופי פעולה למשל עם ARM, וכמו כן יש לנו תוכניות עם האקדמיה, עם קהילת הסטרטאפים. אני חושב שיחסית לאחרים אנחנו מאד גמישים. ניקח למשל את הפלדיום שזו מעין "קופסת חומרה", הרבה סטארטפים משתמשים במוצר הזה. גם על הענן. הסטרטאפים לא צריכים לקנות הכל, הם יכול לשכור חלקים המותאמים להם. יש לנו גם את תחום האנלוג ו-mixed signals, וזה לא מצריך מאות מיליונים של דולרים בפיתוח. זה מאפשר לנו גמישות ופיתוח לחלקים גדולים בתעשייה. יש לנו פורטפוליו רחב בכל תחומי התעשייה וזה מאפשר לסטרטאפים להתפתח. יחד עם זאת אנחנו תמיד פתוחים לרעיונות לשיפור.

אני גם רואה כמה דברים בעניין סטרטאפים.  האחד אלו השקעות של קרנות שחוזרות לתחום והדבר השני זו התמיכה הממשלתית. אפילו בארה"ב.

שלמה:כן, זה קורה, אבל לאט מדי.

אנירוד: כל דבר שאנחנו יכולים לעזור בו, נשמח. במיוחד בישראל, כי יש כאן המון אנשים יצירתיים וחברות מעולות.

עוד בתחום תכנון אלקט

Warning: Creating default object from empty value in /home/chiporta/public_html/modules/mod_filterednews/helper.php on line 247

Warning: Creating default object from empty value in /home/chiporta/public_html/modules/mod_filterednews/helper.php on line 247

כתבות נוספות בתחום

‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
סינופסיס מציגה פתרונות רכב לתכנון מערכות על שבב
הפתרונות של סינופסיס מאפשרים למתכננים להימנע משימוש בפתרונות scripting תפורים ולשפר את זמן הריצה, קיבולת ביצוע המשימות, איכות התוצאות וקלות...
קרא עוד
‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
3LC, מקודד הבלוטות' של הדור הבא, זמין עבור מעבדי Tensilica HiFi של קיידנס
קיידנס הוציאה רישוי לקוד ייחוס מ- Fraunhofer IIS על מנת לאפשר זמינות של המקודד החדש מייד עם השקת תקן ה-LE Audio הראשוני. הדבר מאפשר ללקוחות ליהנות...
קרא עוד