Warning: Creating default object from empty value in /home/chiporta/public_html/plugins/system/advancedmodules/modulehelper.php on line 320

"לא נשקיע בחברה שהאנשים לא מחויבים אליה באופן מלא"

מאת אבי בליזובסקי שלישי, 24 ספטמבר 2013 00:55
גרסת הדפסה

panel_2_sept_2013
משמאל לימין שוהם, פירסט ברבי וקירשנר בכנס מועדון השבבים הישראלי, 16 בספטמבר 2013. צילום: שמואל אוסטר

"לא נשקיע בחברה שהאנשים לא מחויבים אליה באופן מלא, אפילו לא נעביר הלאה תוכניות עסקיות של חברות כאלה." כך אמר ד"ר אורן פירסט, מנהל קרן האנג'לים תבל במסגרת פאנל שעסק ביחסים בין משקיעים לתעשיית המיקרואלקטרוניקה אותו הינחה שלמה גרדמן, יו"ר מועדון השבבים הישראלי.

בתשובה לשאלה על איכות וכמות החברות שהוא רואה הוסיף פירסט. "הדבר החשוב ביותר להצלחת חברת סטארט-אפ הוא הצוות - בזה אסור להתקמצן. אם רוצים להקים חברה משמעותית, צוות המייסדים חייב לכלול 3-4 אנשים. אבל בנוסף לאיכות הצוות והרעיון  חשוב גם שתהיה מחויבות מלאה של האנשים. "פעמים רבות אנו נתקלים בתוכנית עסקית שבה נאמר כי אדם א' שעובד במקום עבודה ג' ווהא יעזוב במידה ויהיה לנו את המימון. אני מעריך את מקומות העבודה אבל אם הוא אחת הדמויות המרכזיות בחברה –זה לא ילך. אנחנו מחפשים את המחויבות. קשה לנו לראות את המונלייטינג לאורך זמן. דורשים השקעה של הרבה זמן וקשה לראות את זה כשעושים את זה באופן חלקי בשעות הלילה." בכל מקרה, מי שיושב בוועדות ההשקעה יכול לדעת אחרי שעה אם היזמים ניתחו את השוק בצורה רצינית.

יאיר שוהם, שותף בקרן הון הסיכון אינטל קפיטל אומר כי כמו בכל דבר צריך להבדיל בין כמות לאיכות. יש כיום המון רעיונות של יזמים, אך לא כולם עומדים ברמה הנדרשת. "רק מעטות מהחברות בונות דברים שיהוו גורם משמעותי בכלכלה הישראלית. האם יש הרבה חברות- יש המון כי יש המון אנשים חכמים. האם האיכות היא שווה? לחלוטין לא. האם אנחנו רואים מספיק חברות שיכולות לעשות אימפקט על הכלכלה הישראלית ולהביא תשואה למשקיעים? –אני בספק. ישנם אנשים נפלאים אבל חלק מהם יותר טוב אם היו עושים שנתיים שלוש ארבע בחברות הגדולות, לומדים בצורה יותר אופקית את הכישורים שלהם ואז הולכים להקים את הסטארטאפ הבא ומוצאים תחום שהוא יותר מאשר אפליקציה שאפילו היא תצליח להימכר ברמה זו או אחרת לא תהיה לה השפעה משמעותית על ההייטק הישראלית."

פירסט מסכים איתו באופן חלקי: "יש אוסף של אנשים נפלאים ורעיונות נפלאים. אבל באמת יש יותר מדי חברות ופחות מדי איגום של רעיונות לחברות משמעותיות. יש אוסף גדול שיכול במצטבר להשפיע  במדעי החיים ובפרט בתוכנה למכשירים רפואיים והמספר רק הולך וגדל. זו תעשיה מדהימה. עם זאת, הרבה פעמים אנשים קופצים מהר מדי מתוך חברה ופותחים חברה חדשה. מה שלפעמים קצת מדאיג הוא שצריך יותר הון לדברים מסוימים."
מנחה הפאנל, שלמה גרדמן מעיר לו כי "אם יזם יעשה חישוב הגיוני הוא אף פעם לא ייצא לדרך.

פירסט: "בניגוד למה שאמר אביגדור וילנץ, ברוב התעשיות צריך פחות כסף, אולי חוץ מתחום המוליכים למחצה.
ג'רמי ברבי, מנהל קרן קימה ונצ'רס  ומשתתף נוסף בפאנל: "לא נכון, בעמק הסיליקון אנו רואים חברות של שני צעירים שבאים, מפתחים ואחר כך הולכים לגייס כסף כדי לצאת לדרך. הם לא צריכים כסף כדי להגיע לאב טיפוס. בארץ צריך כסף מהיום הראשון כדי להגיע לאב טיפוס. יש לנו Deal Flow גדול בארץ ואי אפשר לענות לכולם. אנחנו רואים הרבה פרויקטים טובים אבל אנחנו לא רואים הרבה דברים שיכולים להיות מאוד גדולים, ופונים לשוק מאוד גדול."

קירשנר: "אנחנו רואים 700-800 חברות בשנה, עם זאת באמת מספרן של החברות שהן באמת יותר Hard Core לא השתנה. מה שגדל זה מספר החברות בתחומי אינטרנט מובייל ואפליקציות. אנחנו דווקא בעד חברות שמספקות אפליקציות. את הפלטפורמות אנחנו משאירים ליבמ ו-HP. אין ברירה כי החברות שמכוונות גבוה מדי מפספסות בדרך. פיתוח פלטפורמה עולה הרבה כסף במיוחד בתחום השבבים אבל גם בעולמות אחרים. האתגר שלנו יחד עם היזמים למצוא את המקרים שאפשר יהיה לבנות חברות גדולות ושיהיה החזר גם טוב לנו, גם ליזמים וגם לעובדים. כשהתחלנו את ExtremeIO הם רצו לממש את הפתרון חומרה. מצאנו דרך לעשות את הכל בלי חומרה. צריך לעשות את הדברים היעלים ביותר לשוק אליו נכנסת החברה. מה לעשות, היום עולה להקים חברת שבבים או אף אינטרנט פי 10-20 ממה שעלה לפני 15 שנה (השקעות של 40 מיליון עם החזרים של 100 מיליון).

שלמה גרדמן בשאלה לאורן פירסט: מהי קרן אנג'לים, הרי אנג'ל הוא מישהו שמשקיע לבד? ספר לנו על קרן תבל, כיצד היא פועלת מניו יורק מול חברות ישראליות?

פירסט: "אנחנו לא מאוגדים כקרן, אנחנו קבוצה שכל אחד משקיע כאנג'ל עצמאי ולפרקים יוצרים ישויות פר השקעה, איגדנו קבוצה של כמה מאות אנגל'ים שמשקיעים בחברה לפי הזדמנות. השקיענו בכמה עשרות חברות, בין מאות אלפי דולרים למיליוני דולרים כל אחת. בחלק מהמקרים מדובר בהשקעות שעשינו בהם PLACEMENT ANGELS, השקעות פרטיות לחלוטין כל הדרך עד לאקזיט. אנו משתדלים להיכנס לחברות שבהן לא נזדקק לתגבור. יש מקרים שבהם אנחנו עובדים יחד עם  קרנות הון סיכון, קרנות גידור, קרנות פרטיות – מה שמתאים לחברה."

האנג'לים המאוגדים בתבל הם מגוון מאוד רחב של משקיעים שכל אחד מהם מושקע בתיק האישי כ-LP או VP. הרבה פעמים הם בנקאי השקעות בעצמם או עורכי דין.  לפעמים הם משקיעם פאסיביים לפעמים יותר אקטיביים. ההעדפה של תחומי הפעילות של החברות עצמן היא שחברות לא יהיו Capital Intensive. נדיר לראות שנשקיע בחברת ביוטק – לדוגמה. ראינו חברות שנדרשו עד להנפקה 30, 40 ו-50 מיליון דולר.

גרדמן: ג'רמי ברבי, המודל שלך קצת שונה. אתה יושב במשרד, מקבל תוכנית עסקית, מה שנראה לך מרים טלפון, ואם נראה לך – שולח צ'ק (בממוצע כ- 150 אלף דולר לחברה) מבלי לראות את היזמים...

ברבי:השקענו עד כה ב-220 חברות. 50% מהחברות גייסו עוד סיבוב אחרינו. אנחנו עוזרים לחברות להגיע לשלב ה–Break Even כדי שנוכל ליהנות מהדיוידנדים. במגזרי האינטרנט, הטלקום והמדיה זה סכום שמספיק להתחלה. יש לנו קשרים עם 250 קרנות שלוחצים עלינו למצוא חברות, אנחנו מביאים להם DEAL FLOW מוכן.

גרדמן, מפנה את השאלה ליאיר שוהם: היום כשמשקיעים לא משקיעים בשבבים, התפקיד של CORPORATE VC, גדול יותר?

שוהם: "כל אחד עושה את מה שמתאים לו. הסיבות שבחלק מהשנים לא הצלחנו בישראל היא כי ה-EXECUTION של קהילת קרנות הון הסיכון היה פחות טוב. שיטת העבודה של הקרנות סדורה וקבועה. הכל חוזר לאיך אתה עובד אם אתה מקבל החלטות בצורה מאוד קבועה. במיוחד בפאבלס. זה חשוב לחברות כמו אינטל או גוגל. אנו באינטל מסתכלים על מגוון שלם של טכנולוגיות שמציעות החברות, פרט לתחומים ספציפיים שבהם אנחנו לא עוסקים. אנו משקיעים בחברות בכל סדרי הגודל החל מקרן SEED שמשקיעה בתוכניות עסקיות ומיועדת לישראל ועד 15 מיליון דולר השקעה באנוביט. האחריות שלנו היא לבעלי המניות של אינטל לעשות כסף. מעבר לזה אני חושב שעבור אינטל קפיטל חשוב להשקיע בתחום הפאבלס. בשבועות הקרובים נסיים השקעה חדשה בתחום השבביים ואנחנו בודקים עוד הצעות יחד עם הקרנות האחרות. זה לא פשוט אבל הרעיונות הנכונים עם הצוות הנכון יקבלו את המימון גם בתחום השבבים.

גרדמן - לאורי קירשנר:  "לקחתם שתי חברות לוסיד וסלגייד, חיברתם את שתיהן ואמרת להם תעשו תוכנה בלבד, האם כעת זו המגמה - תוכנה בלבד?

קירשנר: "לוסיד עברה למודל של תוכנה הרבה לפני המיזוג עם סלגייד. לוסיד נכנסה לפינה שבין השאר היתה תוצאה של המשבר בשוק. כתוצאה מכמה אילוצים נוספים היא החליטה שפיתוח חומרה לVirutal GPU, איננו כדאי, זמינות הכסף בארץ היתה אז הרבה יותר קשה מאשר היום, והחברה גם מצאה דרך מאוד יעילה לפתור את הבעיה באמצעות תוכנה. הם הגיעו ללקוחות טובים והכנסות יפות אבל זה לא היה מספיק להקפיץ את החברה לאיזון. אנחנו לא בעניין של הגעה ל-70-80 מיליון דולר, נוצרה הזדמנות להתמזג עם סלגייד. החברה עושה משהו נכון באופטיציזציה של צריכת האנרגיה. יש הסכמים מעניינים יש לקוחות טובים, החברה נראית בנקודת פריצה ויש גם עניין במה שהיא עושה בשוק. כל חברה צריכה לקבל את ההחלטות שלה, להסתכל על המאקרו אבל גם על המיקרו שלה, איזה שוק יש לה, איזה חסמים היא מזהה. דיבר אביגדור וילנץ שהוא התחיל במדפסות וגמר בסוויצ'ים - זו הוכחה לכך שלא תמיד השוק הראשוני שאתה מזהה הוא בעל הפוטנציאל הטוב ביותר."

לסיכום שאל שלמה את חברי הפנל מה הם ממליצים ליזמים שמחפשים לגייס כסף?

ברבי: "כל יזם צריך קודם כל לבדוק שהצורך במוצר שלו גדול, כי כמעט 90% מההצעות שאנחנו מקבלים לא עונים על צורך אמיתי. מומלץ לבדוק שיש אנשים שיש להם  בעיה שאתם מספקים לה פתרון. נוקדה נוספת שכדאי לשים אליה לב היא כמות הכסף שאתם מגייסים בסיבוב צריכה להספיק להביא אתכם עד לשלב הבא."