Warning: Creating default object from empty value in /home/chiporta/public_html/plugins/system/advancedmodules/modulehelper.php on line 320

מעל למחצית מהמשרות במו"פ במגזר העסקי במשק בשנים 2008 ו-2009 נרשמו בחברות הייטק בבעלות זרה

מאת אבי בליזובסקי חמישי, 09 אוגוסט 2012 01:07
גרסת הדפסה

LAMAS
ישראל היא מרכז מו"פ עולמי והדבר בא לידי ביטוי בפעילות חברות רב לאומיות כגון אינטל ויבמ מצד אחד ובפעילות של חברות ישראליות כגון צ'קפינט ונייס. דו"ח מקיף שפרסמה אמש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עושה סדר בתחום ומפרט את השפעת החברות הללו על תעשיית ההייטק הישראלית.. אמנם מדובר בנתונים ותיקים אך בהיקף כזה שנדרש זמן לאספם.

1. פעילות מקומית של חברות ישראליות בבעלות זרה (חברות IN):
חברות רב-לאומיות זרות הקימו ורכשו בישראל מרכזי פיתוח וחברות מקומיות שאינן מרכזי פיתוח, המנהלות כאן פעילות של מחקר ופיתוח בהיקפים ניכרים. ההוצאות על מחקר ופיתוח של חברות ישראליות בבעלות זרה בשנת 2009 הסתכמו ב-4.7 מיליארד דולר, ירידה של 8% לעומת שנת 2008, ועלייה של 7% ו-36% בהשוואה להוצאות בשנים 2007 ו-2006 בהתאמה. החברות בבעלות זרה אחראיות ל-62% מההוצאות למו"פ של המגזר העסקי במשק בשנת 2009.

הענפיים המובילים מבחינת ההוצאה למו"פ של חברות IN היו ענפי המו"פ ושירותי המחשוב. ההוצאות למו"פ בשנת 2009 של חברות IN מענף המו"פ הסתכמו ב-2 מיליארד דולר (42% מסך ההוצאות למו"פ של חברות IN) וההוצאות למו"פ של חברות IN מענף המחשוב הסתכמו ב-1.7 מיליארד דולר (36% מסך ההוצאות). בנוסף, ההוצאות למו"פ של חברות IN מענפי התעשייה הסתכמו ב-0.9 מיליארד דולר (19% מסך ההוצאות למו"פ של חברות IN). החלקים היחסיים של ההוצאות בענפים השונים דומים לאורך השנים (החל מ-2006).

עלות העבודה הינה המרכיב העיקרי בהוצאות למו"פ של חברות IN. בשנת 2009 עלות העבודה היוותה 64% מסך ההוצאות למו"פ של חברות IN, בדומה לשנים קודמות. בענף המחשוב עלות העבודה היוותה 72% מסך ההוצאות, בענף המו"פ 63% ובענפי התעשייה 54%.

ההוצאות למו"פ של חברות IN בשנת 2009 היוו 14% מהתפוקה המקומית של חברות אלו. בענף המו"פ ההוצאות למו"פ היוו 52% מהתפוקה של החברות, בענף המחשוב ההוצאות היוו 34% מסך תפוקת החברות בענף, ואילו בענפי התעשייה הוצאות אלו הסתכמו ב-6% מסך התפוקה.

בשנת 2009 נרשמו בחברות IN 31,044 משרות במו"פ. זוהי ירידה לעומת שנת 2008 בה נרשמו 32,229 משרות במו"פ, ועליה יחסית לשנים 2006 ו-2007. מתוך סך כל המשרות במו"פ בחברות IN בשנת 2009, 35% השתייכו לענף המו"פ, 41% לענף המחשוב ו-20% לענפי התעשייה.

מעל למחצית מהמשרות במו"פ במגזר העסקי במשק בשנים 2008 ו-2009 נרשמו בחברות IN. בענפי המחשוב והמו"פ השיעור היה גבוה יותר (מעל ל-60% מסך המשרות במו"פ בענפים אלו במשק).

ההשקעות בנכסים קבועים הקשורות במו"פ של חברות IN הסתכמו בשנת 2009 ב-0.25 מיליארד דולר לעומת השקעות בסך 0.32 מיליארד דולר בשנת 2008.
LAMAS1
2. יצוא ויבוא מו"פ של חברות IN :
עבור חלק מהחברות בבעלות זרה בישראל, הוצאות המו"פ ממומנות ע"י חברות-האם הזרות ולכן הוצאות אלו נחשבות ליצוא מו"פ של החברות הישראליות. כ-90% מיצוא המו"פ של חברות IN בשנים 2008 ו-2009 היה לחברות האם שלהן בחו"ל.
יצוא המו"פ של חברות IN בשנת 2009 הסתכם ב-3.4 מיליארד דולר, והיווה 92% מכלל יצוא המו"פ במשק (ללא יצוא המו"פ הנובע ממכירתן של חברות הזנק וללא מכירות פטנטים וידע). בשנת 2008 יצוא המו"פ של החברות הסתכם ב-3.5 מיליארד דולר.
עיקר יצוא המו"פ של חברות IN התבצע ע"י חברות מענף המו"פ, שיצאו 50% מכלל יצוא המו"פ של חברות IN בשנת 2009, וע"י חברות מענף המחשוב, שיצאו 41% מכלל היצוא. חברות IN מענפי התעשייה יצאו 7% מכלל יצוא המו"פ של חברות IN.
עיקר יצוא המו"פ של חברות IN היה לארה"ב (72% מיצוא המו"פ של חברות IN בשנת 2009). כמו כן, 22% מיצוא המו"פ היה לאירופה.
חברות IN ייבאו מו"פ במהלך 2008 בשווי של 0.17 מיליארד דולר ובמהלך 2009 בשווי של 0.19 מיליארד דולר. חלקן של חברות IN ביבוא המו"פ במשק בשנים אלו הוא קטן ומהווה פחות מרבע מכלל יבוא המו"פ במשק. יבוא המו"פ של חברות IN מתחלק בין חברות IN מענפי התעשייה (57% מכלל יבוא המו"פ של חברות IN בשנת 2009), חברות מענף המחשוב (18%) וחברות מענף המו"פ (22%). בניגוד ליצוא המו"פ, רק 29% מיבוא המו"פ הוא מחברת האם. 14% מהיבוא הוא מחברות בנות בחו"ל ו-57% מחברות לא קשורות.
מקורות היבוא העיקריים של מו"פ היו אסיה (53% מכלל יבוא המו"פ בשנת 2009) וארה"ב (29%).

3. פעילות מקומית של חברות-אם ישראליות בעלות חברות-בת בחו"ל (חברות OUT) :
ההוצאות המקומיות על מחקר ופיתוח של חברות ישראליות בעלות חברת-בת בחו"ל בשנת 2009 הסתכמו ב-3.5 מיליארד דולר, ירידה של 9% לעומת שנת 2008 ועלייה של 11% ו-28% בהשוואה להוצאות בשנים 2007 ו-2006 בהתאמה.
עיקר ההוצאות למו"פ של חברות OUT בוצעו ע"י חברות מענפי התעשייה. ההוצאות למו"פ של חברות אלו בשנת 2009 הסתכמו ב-1.9 מיליארד דולר (56% מסך ההוצאות למו"פ של חברות OUT). ההוצאות למו"פ של חברות OUT מענף המחשוב הסתכמו ב-0.8 מיליארד דולר (25% מסך ההוצאות) וההוצאות למו"פ של חברות OUT מענף המו"פ הסתכמו ב-0.5 מיליארד דולר (15% מסך ההוצאות). בהשוואה לשנים קודמות גדל החלק היחסי של חברות OUT מענף המו"פ (משיעור של 11% בשנת 2006) על חשבון החלק של חברות OUT מענפי התעשייה (ירידה מ-63% בשנת 2006).
עלות העבודה בשנת 2009 היוותה 56% מסך ההוצאות למו"פ של חברות OUT, שיעור הדומה לשיעורים בשנים קודמות. בדומה לחברות IN, עלות העבודה גבוהה בענף המחשוב (69% מסך ההוצאות למו"פ של חברות OUT בענף זה) יחסית לענף המו"פ (54%) וענפי התעשייה (51%).
ההוצאות למו"פ של חברות OUT היוו 46% מכלל ההוצאות למו"פ עסקי במשק בשנת 2009, כאשר ההוצאות למו"פ של חברות OUT מענפי התעשייה היוו 81% מכלל ההוצאות למו"פ בענפים אלו.
ההוצאות למו"פ של חברות OUT בשנת 2009 היוו 6% מהתפוקה המקומית של חברות אלו. בענפי התעשייה ההוצאות למו"פ היוו 6% מהתפוקה של החברות, בענף המחשוב ההוצאות היוו 28% מסך תפוקת החברות בענף, ואילו בענף המו"פ הוצאות אלו הסתכמו ב-58% מסך התפוקה.
בשנת 2009 נרשמו בחברות OUT 25,174 משרות במו"פ. מספר המשרות במו"פ בשנים 2008 ו-2007 היה דומה, לאחר עליה של 9% בשנת 2007 יחסית לשנת 2006.
עיקר המשרות במו"פ בחברות OUT בשנת 2009 נרשמו בחברות מענפי התעשייה (56% מכלל המשרות במו"פ בחברות OUT). יתר החוקרים הועסקו בחברות מענף המחשוב (28%) ובחברות מענף המו"פ (12%).
בחברות OUT נרשמו 45% מכלל המשרות במו"פ שנרשמו במשק בשנת 2009, כאשר בחברות OUT מענפי התעשייה נרשמו 77% מכלל המשרות במו"פ בענפים אלה.
ההשקעות בנכסים קבועים הקשורות במו"פ של חברות OUT הסתכמו בשנת 2009 ב-0.16 מיליארד דולר לעומת השקעות בסך 0.22 מיליארד דולר בשנת 2008.

LAMAS2


. יצוא ויבוא מו"פ של חברות OUT :
יצוא המו"פ של חברות OUT היה נמוך יחסית, והסתכם ב-0.4 מיליארד דולר בשנים 2008 ו-2009. היצוא היווה כ-11% מכלל יצוא המו"פ במשק.
עיקר יצוא המו"פ התבצע ע"י חברות OUT מענף המו"פ (41% מכלל יצוא המו"פ של חברות OUT בשנת 2009) ומענף המחשוב (47% מכלל היצוא של חברות OUT). חברות OUT מענפי התעשייה יצאו 10% מכלל יצוא המו"פ של חברות OUT.
יבוא המו"פ של חברות OUT הסתכם ב-0.34 מיליארד דולר בשנת 2009, שיעור דומה ליבוא בשנת 2008, והיווה 41% מכלל יבוא המו"פ במשק. עיקר היבוא התבצע ע"י חברות OUT מענפי התעשייה (78% מכלל היבוא של חברות OUT בשנת 2009). 14% מהיבוא של חברות OUT התבצע ע"י חברות מענף המחשוב ו- 5% ע"י חברות מענף המו"פ. מקורות יבוא המו"פ העיקריים היו אירופה (49% מכלל יבוא המו"פ בשנת 2009) וארה"ב (44%).
5. פעילות מו"פ של חברות-בת בחו"ל (לוחות 20-19):
בנוסף לפעילות המו"פ של חברות רב-לאומיות בישראל, חברות רב-לאומיות ישראליות מקיימות פעילות מו"פ בחו"ל באמצעות חברות-הבת שלהן שם. ההוצאות למו"פ של חברות-הבת בחו"ל הסתכמו בשנת 2009 ב-1 מיליארד דולר. ההוצאות בשנת 2008 הייתה דומה ובשנת 2007 ההוצאות הסתכמו ב-0.6 מיליארד דולר. ההוצאות למו"פ של חברות-הבת בחו"ל היוו בשנת 2009 תוספת של 30% להוצאות למו"פ של חברות-האם בארץ.
ההוצאות למו"פ של חברות-בת בחו"ל בוצעו בעיקר ע"י חברות-בת של חברות מענף תעשיית כימיקלים ומוצרים כימיים. הוצאות המו"פ של חברות-בת אלו היוו 69% מסך ההוצאות למו"פ של חברות-הבת בחו"ל. הוצאות המו"פ של חברות-בת של חברות מענפי תעשייה אחרים היוו 19% מסך ההוצאות והוצאות המו"פ של חברות-בת של חברות מענף המחשוב היוו 10%.
עיקר ההוצאות למו"פ בוצעו ע"י חברות-בת בארה"ב (68% מסך ההוצאות) וע"י חברות-בת באירופה (23%).

6. נתוני ענף מחקר ופיתוח :
נתוני הפעילות העיקריים של חברות IN מענף המו"פ (ענף 73) ירדו בשנת 2009, לאחר שנתיים של עליות. התפוקה של החברות הסתכמה בשנת 2009 ב-3.8 מיליארד דולר, בחברות נרשמו 14,058 משרות והיצוא הסתכם ב-2.2 מיליארד דולר.
לאורך השנים 2006-2009, הפעילות הכלכלית הכוללת של חברות IN גדלה בשיעורים גבוהים יחסית לפעילות המו"פ של החברות: התפוקה הכללית גדלה בשיעור שנתי ממוצע של 17% לעומת גידול שנתי ממוצע של 11% של ההוצאות למו"פ, מספר המשרות הכולל גדל בשיעור שנתי ממוצע של 4% לעומת גידול של 1% של המשרות במו"פ והיצוא גדל בשיעור של 7% לעומת גידול של 6% של יצוא המו"פ של החברות.
למרות נתונים אלו, ההיקף היחסי של פעילות המו"פ נשאר גבוה. בשנת 2009, יצוא המו"פ היווה 77% מכלל היצוא של החברות (לעומת שיעור של 80% בשנת 2006), ו-77% מהמשרות היו במו"פ (לעומת שיעור של 82% בשנת 2006).
נתוני הפעילות של חברות OUT מענף המו"פ ירדו גם הם בשנת 2009, אם כי פעילות המו"פ עצמה ירדה בשיעורים מזעריים בלבד. ההוצאות למו"פ והמשרות במו"פ ירדו בשיעורים של כ-1% ואילו התפוקה וסך המשרות ירדו בשיעורים של 14%-19%.
גם בשינויים לעומת שנת 2006 ישנם הבדלים בין פעילות המו"פ של חברות OUT לעומת הפעילות הכללית של החברות. בעוד שהפעילות הכללית קטנה או נשארה דומה (מספר המשרות נותר דומה והתפוקה והיצוא ירדו בשיעורים ממוצעים של כ-14%), פעילות המו"פ של החברות גדלה באופן משמעותי: ההוצאות למו"פ גדלו בשיעור שנתי ממוצע של 22%, המשרות במו"פ גדלו בשיעור ממוצע של 9% ויצוא המו"פ גדל בשיעור ממוצע של 52%.
בחברות OUT, ההיקף היחסי של פעילות המו"פ מתוך סה"כ הפעילות נמוך מזה של חברות IN, אך לאור הגידול בפעילות המו"פ של החברות בשנים האחרונות גדל ההיקף היחסי של פעילות המו"פ באופן ניכר. שיעור המועסקים במו"פ מתוך סך המועסקים גדל משיעור של 53% בשנת 2006 ל-67% בשנת 2009, ושיעור יצוא המו"פ מתוך סך היצוא גדל משיעור של 4% בשנת 2006 ל-24% בשנת 2009.


עוד בתחום שבבים

Warning: Creating default object from empty value in /home/chiporta/public_html/modules/mod_filterednews/helper.php on line 247

Warning: Creating default object from empty value in /home/chiporta/public_html/modules/mod_filterednews/helper.php on line 247

כתבות נוספות בתחום

שבבים
כתבה ריקה 1
כותרת ביניים * כותרת ביניים
קרא עוד
שבבים
כתבה ריקה 2
כותרת ביניים * כותרת ביניים
קרא עוד