Warning: Creating default object from empty value in /home/chiporta/public_html/plugins/system/advancedmodules/modulehelper.php on line 320

"הסיכוי לכך שיקומו בארץ עד 2025 10 חברות של מיליארד דולר הוא נמוך אך ניתן ליצור פה עשרות חברות של מאות מיליונים

מאת מערכת Chipotal רביעי, 02 יולי 2014 00:58
גרסת הדפסה

___-_
פנל בכירי התעשיה. מימין לשמאל: אורנה קליינמן, מנכ"ל SAP ישראל, זאב הולצמן מייסד ויו"ר קרן גיזה, אוהד פינקלשטיין, שותף מנהל קרן LLC Market, חמי פרס, שותף מנהל קרן פיטנגו, עירא פלטי מנכ"ל סרגון ושלמה גרדמן, מנכ"ל איי אס ג'י


במסגרת חודש יוניטק ביוזמת עירית רענננה נערך כנס מיוחד שיועד לבכירי תעשיית ההייטק . הכנס התמקד בשאלה "כיצד ניתן לבנות חברות גדולות בישראל". את הכנס פתח ראש עירית רעננה זאב בילסקי שדיבר על המחויבות של עריית רעננה לחברות ההייטק ולהצלחתן בפארק התעשיה של העיר.
בדברי הפתיחה של שלמה גרדמן, מנכ"ל חב' איי אס ג'י ויו"ר פורום מנכ"לי חברות ההייטק בישראל הוא הדגיש את חשיבות החברות הגדולות להייטק הישראלי ואת העובדה כי יותר חברות גדולות ועצמאיות יבטיחו את עתידה של התעשיה המקומית גם בעוד 10 ו-20 שנה.
האורח הראשון בכנס היה חיים שני, שותף בקרן  (IGP (Israel Growth Partners, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל חב' NICE: בין דבריו ציין שני.
"הסיכוי לכך שיקומו בארץ עד 2025 10 חברות של מיליארד דולר הוא נמוך. מצד שני – זה גם לא כל כך חשוב. גם אם נגיע לכמה עשרות חברות שמוכרות במאות אלפי דולרים – זה יהיה לא רע בכלל." "כדי להצליח בסדר גודל כזה צריך:
מנכ"ל מוכשר שידע למנות מנהלים מוכשרים מתחתיו שינהלו את הפעילות עליה הם  מופקדים כמו מנכ"ל של חברה" סיכם שני את נאומו.
אחריו תיאר אבנר גורן, מנכ"ל טקסס אינסטרומנטס בישראל את תפקידן של החברות הרב- לאומיות בישראל וציין כי יש כיום בארץ כ-280 מרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות. גורן ציין כי התחומים החדשים אליהם פני התעשיה העולמית הם תחום האינטרנט של הדברים  (IoT), ישומים תעשייתים industrial)) וישומים לתחום הרכב ((Automotive. לדבריו התעשיה הישראלית חזקה בשלושת התחומים הללו מה שמבטיח המשך הזדמניות מצד החברות הרב לאומיות גם בעתיד.

מיד עם סיום דבריו התקיים הפנל המרכזי של המפגש בהנחיית שלמה גרדמן, מנכ"ל חב' איי אס ג'י ויו"ר פורום מנכ"לי חברות ההייטק בישראל

בפנל השתתפו: אוהד פינקלשטיין, שותף מנהל בקרן LLC Market , אורנה קליינמן, מנכ"לית SAP, זאב הולצמן, מייסד ויו"ר קרן ההשקעות גיזה, מר עירא פלטי, מנכ"ל סרגון וחמי פרס, שותף מנהל בקרן פיטנגו. להלן הנושאים העיקריים שנדונו בפנל:

ש: מה הסיבה לכך שיש לנו בארץ רק 5 חברות גדולות ? ומה אפשר לעשות כדי לשנות את זה?
אוהד פינקלשטיין: יש פחד מובנה בשוק הישראלי לבצע מיזוגים ורכישות למעט חברת טבע שעשתה את זה בגדול ותראו איפה טבע נמצאת ואיפה כל השאר.  
אורנה קליינמן: צריך לנצל את המגמות שיש היום ולראות איך אפשר למנף אותם. מחשוב ענן לדוגמה מזמן הזדמנויות רבות וההנגשה של המוצרים והשירותים האלה למשתמש הקצה, קלה ומהירה בהרבה מאשר בעבר. לחברות ישראליות קצת קשה לעבור את המחסום הזה ולשנות את  כל הפרדיגמות של השוק עליה הן נשענות כבר שנים.

ש: האם אפשר לוותר על חברות גדולות?
עירא פלטי: אם הייתי חושב לוותר על חלום החברה הגדולה לא הייתי מכהן בתפקידי היום. אני שמח לראות שאנחנו נמצאים בדרך  הנכונה.  אני מנכ"ל של החברה 9 שנים. כשהגעתי היינו חברה של 50 מ' דולר לשנה ועכשיו אנחנו למעלה מ- 360 מ' דולר לשנה.  צריך לקבל את הדינמיות של השוק, בחברה שלי יש אנשים שמגיעים מסטארטאפים ולעומת זה אנשים שעוברים לסטארטאפים.
חמי פרס: אין זכות קיום לתעשיית ההייטק ולשוק ההון סיכון אם נוותר על החלום לבנות חברות גדולות. עמוס עוז אמר פעם "אם אתה לא רוצה להתאכזב אל תחלום". אני מחפש אנשים שמוכנים לרוץ למרחקים ארוכים ולקחת סיכונים ואנחנו נמצאים בכיוון הנכון. יותר חברות ישראליות מתחילות להגיע להנפקות בבורסה האמריקאית. מה שיכול לסייע היום לחברה להפוך לחברה גדולה זה האינטרנט שמפיץ את הבשורה. האינטרנט מאפשר לחברות ישראליות להגיע לכמות אינסופית של משתשמים.  
זאב הולצמן: אני רוצה לרדת מרמת החזון והדמיון. מי שצריך לפעול כאן זו הממשלה. חברות ישראליות גדולות אינן בעדיפות גבוהה מבחינת המשקיעים. משקיעי הון סיכון רוצים לקבל את הכסף שלהם בחזרה וכמה שיותר מהר. אנחנו רוצים לעשות אקזיט כמה שיותר מהר, ולא רק אנחנו – כך גם גם המנכ"ל והמייסדים.  

רואי דינוביץ, מנכ"ל מנהלת פארק התעשיה של רעננה ביקש לדעת מה אפשר לעשות בנוגע לאנשי ההייטק בני 40 ו- 50 שמוצאים את עצמם מחוץ למעגל העבודה ומתקשים לחזור אליו?
אוהד פינקלשטיין: לפני 10 שנים זה היה נכון אבל העולם פוסט 2008 הוא עולם אחר ובחברות שאני משקיע ופוגש יש ביזור של גילאים. המצב היום טוב יותר מאשר בימי הבועה.
חמי פרס: לעשות אקזיט גדול ומהר זה אוקסימרון. אם הייתה לך אפשרות להשקיע בגוגל אני בטוח שהיית מאד שמח. אני מגיע ממשפחה בה 45 זה לא גיל. אצלינו בגיל 90 מתחילים להתלבט מה לעשות בחיים.

ש': SAP  ישראל נוסדה ע"י רכישה של טופ טיר של שי אגסי וכך גם עשו חברות רב לאומיות רבות אחרות ,אז אולי יש להפנות את האשמה בכך שאין חברות ישראליות גדולות לחברות הזרות שרוכשות חברות ישראליות.
אורנה קליינמן: לא כל חברה יכולה להפוך לחברה גדולה. מצד שני הרכישה נתנה  ההזדמנות לשי אגסי לא רק להמשיך לעבוד בחברה ולראות את המוצר שלו מצליח ומופץ אלא אפילו להפוך להיות חבר דירקטוריון SAP. חברות גדולות שרוכשות מרכזי פיתוח ישראלים מאפשרות להקים פה מעבדות פיתוח של מאות אנשים. זה נכון שלפעמים הפיתוח של המוצר עובר למדינה אחרת או לפעמים הרכישה הורגת את החברה הנרכשת. צריך גם מזל בנוגע למי קונה אותך.

לסיכום: מה ניתן לעשות כדי לגדל את דור החברות הגדולות הבא?
עירא פלטי: אני רוצה לסכם ולומר שהסוד טמון בצורך לרצות. כדי להצליח צריך שהרבה מאד אנשים ירצו ויאמינו כי הדרך ארוכה וקשה. צריך שהמשקיעים והקרנות ירצו שזה יקרה וצריך גם למצוא את הדרך לפשר בין כל הרצונות, כי כל אחד רוצה את הדברים קצת אחרת ובאופן קצת שונה. להירכש ע"י סיסקו זה היה שיא הפאר בתקופה מסויימת,  אבל דווקא הגיוון והקיום של מספר רב של חברות עצמאיות חשוב לתעשייה.
חמי פרס: החברות הגדולות בעולם הוקמו ע"י אנשים צעירים ויוצאי דופן -  פייסבוק, גוגל, ואפל – הם התחילו מוקדם עם חזון גדול ונכונות לקחת סיכון, לעיתים גם בגלל חוסר ידע. בסופו של דבר יש מעט אנשים כאלה בישראל – הדור הצעיר נותן את מיטב שנותיו לצבא. לא יודע אם צוקרברג היה מצליח לבנות את פייסבוק בישראל. מה שחשוב שלא נוותר על החלום לבנות חברות גדולות כי רק הדברים האלה יביאו אותנו לגבהים.  
אוהד פינקלשטיין: תקופות מעבר זו סכנה גדולה ולכן נדרשת יכולת אדפטציה והתאקלמות. מי שמסתגל שורד. 23% מהאוכלוסיה הבוגרת בעולם המערבי ניתן לקטלג כדור אנלוגי בעולם דיגיטלי. דור 2 הוא דור מונולוגי בעולם דיאלוגי. דור 3: 1990- 2008 הוא דור שמתאפיין ב- "אני- אני –אני". זהו דור נרקסיסטי. דור 4: אחרי 2008. דור אידאו-טכנולוגי. יש לו אידאולוגיה לעשות את העולם טוב יותר בעזרת הטכנולוגיה. לדוגמא: האביב הערבי.
נוצר תחום של  אלטוראיזם אינטרסנטי – אני רוצה לעשות דברים טובים כדי להרגיש טוב... כמו ההיפיס אבל בלי הסקס והסמים.  הבת שלי תגיד שהנעלים של תומס הם הכי טרנדיות כי על כל זוג שהיא קונה נתרם זוג נעלים באפריקה.
אורנה קליינמן: צריך להעסיק את הדור הזה ולהשתמש בשיטות שמדברות אליו, לא לנסות לפתות אותו בשיטות הישנות. כל מי שמעסיק עובדים בהייטק מרגיש את זה. רק בני הדור הצעיר יוכלו לייצר את המוצרים של עצמם.

עוד בתחום שבבים

Warning: Creating default object from empty value in /home/chiporta/public_html/modules/mod_filterednews/helper.php on line 247

Warning: Creating default object from empty value in /home/chiporta/public_html/modules/mod_filterednews/helper.php on line 247

כתבות נוספות בתחום

שבבים
כתבה ריקה 1
כותרת ביניים * כותרת ביניים
קרא עוד
שבבים
כתבה ריקה 2
כותרת ביניים * כותרת ביניים
קרא עוד