Warning: Creating default object from empty value in /home/chiporta/public_html/plugins/system/advancedmodules/modulehelper.php on line 320

חברות ישראליות סיפקו את המערכות האיכותיות ביותר למאיץ החלקיקים בסרן

מאת אבי בליזובסקי חמישי, 01 אפריל 2010 08:45
גרסת הדפסה

atlas
מתקן אטלס בז'נבה, אחד מהניסויים של CERN. בתמונה זו רואים בעיקר את אחד הגלאים הישראליים - קוטרו 25 מטרים. צילום: אבי בליזובסקי, יוני 2008


השבוע נתבשרנו כי מאיץ החלקיקים בסרן שבז'נבה, הידוע בשם מאיץ ההדרונים הגדול - LHC, עבר עוד שלב בהצלחה לקראת מתן תפוקה מדעית. מסתבר שלתפוקה מדעית זו יש גם שורשים ישראליים רבים.

מספר לא מבוטל של חברות הייטק מישראל, כמו גם שלושה מוסדות אקדמאים נוטלים חלק בהקמת מערכות בניסוי אטלס שהוא אחד הניסויים הגדולים במאיץ החלקיקים בסרן שבז'נבה, ובשאר חלקי המאיץ לרבות מרכז הנתונים האימתני שלו.

ההזמנות הללו מכסות את עלות השתתפותה של ישראל כמשקיפה בסרן, אומר פרופ' גיורא מיקנברג ממכון ויצמן, מותיקי החוקרים הישראלים בסרן ששימש במשך תקופה ארוכה גם כמנהל פרויקט גלאי המיואונים מטעם אטלס.

מדענים משלוש אוניברסיטאות בישראל ושבע אוניברסיטאות ביפן עובדים ביחד על הקמת גלאי המיואונים של ניסוי אטלס שתוארו בהרחבה בכתבה העיקרית. לישראל הסטוריה ארוכה של השתתפות במאיצי החלקיקים בסרן, עוד מניסוי אופל, שהיה חלק מהמאיץ הקודם שנבנה בשנות השמונים ושירת את הקהילה המדעית בשנות התשעים.

פרופסור גיורא מיקנברג ממכון ויצמן שותף לתכנון ובניית פרויקט אטלס מזה 13 שנה פרופ' מיקנברג מבקש לתת קרדיט על כניסתה של ישראל כמשקיפה לסרן למשנה לנשיא הטכניון, פרופ' פאול זינגר ז"ל, ששימש כראש הקרן הלאומית למדע ואשר דחף קידם את הקצבת הכספים שסייעו להצטרפות ישראל לפרויקט חוצה המוסדות.

ואולם לא רק מוסדות מדע ישראליים נהנים מהאפשרות לשלוח חוקרים, סטודנטים ודוקטורנטים הזוכים למעמד זהה לזה של מדענים אירופים (בשנים האחרונות נהנים ממעמד זה גם סטודנטים פלשתינאים שכפי שראינו עובדים גם יחד עם חוקרים ישראלים), אלא גם חברות ישראליות. ישראל משתתפת באמצעות משרדי התמ"ת והמדע כמשקיפה, והיא משלמת איפוא כ-2.2 מיליון פרנקים שוויצריים לשנה, כרבע ממה שהיתה אמורה לשלם כחברה מלאה, אך גם סכום זה מכוסה ואפילו יותר מכך בזכות המכירות של חברות ישראליות לסרן.

בסך הכל תופסים הגלאים הישראלים הללו שטח של 6,600 מ"ר. אם עבר בהם מיואון, הגלאים הללו צריכים לאתרו בתוך 25 ננו-שניות. לצורך הבדיקה הוקמה מעבדה מיוחדת בטכניון. הגלאים הועברו לשווייץ רק לאחר שווידאו יעילות של 95% באיתור מיואונים בזמן המוקצב. לאחר מכן נבנתה מעבדה דומה גם באוניברסיטת תל אביב וחלק מהגלאים הועברו אליה לבדיקה.

התרומה הישראלית הגדולה לגלאי המיואונים מתבססת על פיתוח שנעשה בשנת 1983 עבור הניסוי הקודם – Thin Gap Chambers.

עוד בתחום שבבים

Warning: Creating default object from empty value in /home/chiporta/public_html/modules/mod_filterednews/helper.php on line 247

Warning: Creating default object from empty value in /home/chiporta/public_html/modules/mod_filterednews/helper.php on line 247

כתבות נוספות בתחום

שבבים
כתבה ריקה 1
כותרת ביניים * כותרת ביניים
קרא עוד
שבבים
כתבה ריקה 2
כותרת ביניים * כותרת ביניים
קרא עוד