דו"ח IVC והאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות: החברות הזרות מועילות לישראל |
|
|
מאת אבי בליזובסקי
חמישי, 26 דצמבר 2019 00:34
|
 |
דו"ח IVC והאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות: החברות הזרות מועילות לישראל |
|
|
מאת אבי בליזובסקי
חמישי, 26 דצמבר 2019 00:34
|
|
 |
| מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון בכנס iNNOVEX 2018. צילום: ישראל מלובני |
משרד גרוס, קליינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' והאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) יזמו יחדיו דו"ח מקיף על היקף פעילותן של חברות רב לאומיות (Multinational Companies) בישראל. חברות רב לאומיות הן חברות זרות שפתחו בישראל פעילות של מחקר ופיתוח ובמקרים מסוימים (מעטים) מפעלי ייצור של מוצרי היי טק.
ה – IATI הינו ארגון הגג של תעשיות ההיי-טק, מדעי החיים ושאר התעשיות המתקדמות בישראל ואילו משרד גרוס הינו אחד מהמשרדים הבולטים בישראל המייצג, בין היתר, שורה ארוכה של חברת סטארט אפ, קרנות הון סיכון וחברות רב לאומיות. המדובר ביוזמהיוצאת דופן ללימוד סוגיה מרכזית של ההיי טק הישראלית תוך יצירת מסד נתונים מוסכם שיאפשר דיון בתופעה מאקרו כלכלית בעלת השפעה מכריעה על המשק הישראלי. שני הגורמים המרכזיים מצאו לנכון לתרום לפיתוח ה – Eco System ולאפשר ליבון יסודי של סוגיית מדיניות מרכזית המשפיעה על כלל תעשיית ההיי טק בישראל.
הדו"ח שנערך על בסיס הנתונים של חברת המחקר IVC מספק מבט מקיף על נושא החברות הרב לאומיות ותרומתן למשק הישראלי בכלל ולהיי טק הישראלי בפרט. הדו"ח מלמד על מספר מגמות מדאיגות שצריכות ליבון ובחינה.
ברקע הדו"ח הויכוח הסוער שניטש שנים האחרונות לגבי תרומת החברות הרב לאומיות למשק הישראלי. כך למשל, טען בספטמבר 2018 אהרון אהרון מנכ"ל רשות החדשנות שישראל לא צריכה יותר מרכזי מו"פ של ענקיות בינלאומיות וציין כי: "אם שואלים אותי אם אנחנו צריכים להיות עצובים או שמחים אם תבוא לכאן עוד ענקית כמו מיקרוסופט, סיסקו, אפל ואזמון התשובה היא עצובים". יודגש כי הדברים נאמרו על על ידי מי שממונה על עידוד החדשנות בישראל ושהיה קודם לכן מנהל מרכז הפיתוח של אפל בישראל!.
לדעת המתנגדים למרכזי המו"פ עומדת הדעה לפיה הרב הלאומיות עוסקות בישראל בעיקר במתן שירותי פיתוח לחברות זרות ועיקר הערך המוסף שלהן מועבר לחו"ל. עוד מציינת הביקורת כי החברות הרב לאומיות מעלות את השכר באופן קיצוני תוך פגיעה בחברות הסטארט אפ המשוועות לעובדים ושהן המביאות ערך מוסף משמעותי יותר למשק.
מנגד תומכי החברות החברות מציינים את תרומתם הכלכלית למשק ואת היותם בית גידול מעולה ליזמים של חברות הזנק (סטארט אפ) מוצלחות בעתיד. התומכים בחשיבות מרכזי הפיתוח מציינים כי מרכזי הפיתוח מאפשרים חשיפה לטכנולוגיה מתקדמת וללימוד של נוהלי עבודה בארגונים גדולים. מרכזי הפיתוח מאפשרים ליזמים ישראלים ללמוד איך לנהל חברות גדולות ומהווים אבן פינה במעבר מ- start up nation ל – scale up nation. כן נטען כי מרכזי הפיתוח (שנוצרו רובם ככולם לאחר רכישה של חברה ישראלית על ידי חברה זרה) מהווים מוקד משיכה לישראלים לחזור מחו"ל לישראל ולעולים חדשים להגיע לישראל. כך למשל קבע פרופסור יוסי מטיאס סגן נשיא גוגל ומנכ"ל מרכז הפיתוח גוגל בישראל: "כשאני מסתכל על הסטארטאפים שנוצרים היום, ועל הידע שיש בהם – חלק ניכר מהידע הזה הוא של אנשים שצמחו בחברות הרב לאומיות בישראל או בחו"ל. לא משחק סכום אפס. לחברות רב לאומיות יש אלטרנטיבות במקומות אחרים. רבים מאתנו פועלים הרבה מאוד כדי לייצר את הסטארטאפים".
המחקר של משרד גרוס וה – IATI מלמד כי קיימים כיום 362 חברות רב לאומיות הפועלות בישראל המעסיקות יחדיו כ – 62,000 עובדים.
מספר מסקנות מהמחקר המקיף:
היקף המס שמשולם על ידי החברות הרב לאומיות הינו משמעותי ומהווה את עמוד השדרה של המס הישיר בישראל
הדו"ח בונה לראשונה בישראל מודל כלכלי כדי להעריך את היקף המס שמשולם על ידי חברות רב לאומיות. הדו"ח מראה כי החברות הרב ללאומיות יוצרות גביית מס של כ – 8.85 מיליארד דולר בשנה (כ – 31 מיליאד ₪). המס האמור מורכב ממספר רכיבים. מס ישיר שמשולם על ידי החברות בגין רווחיהן וחלוקת דיבידנד, מס שמשולם על ידי עובדי החברות ומס שמשולם על ידי ספקים ונותני שירותים לחברות. היקף המס האמור הינו כ- 18% מסך המס הישיר המשולם בישראל על ידי כלל מיליוני העובדים במשק (לרבות עובדי מדינה, עובדי רשויות מקומיות ועוד). במילים אחרות קבוצה של 362 חברות וכמה עשרות אלפי עובדים יוצרים היקף מס אדיר שבלעדיו היה תקציב המדינה בלתי ניתן לאיזון.
היקף המס שמשלמות חברות רב לאומיות בישראל יכול לגדול משמעותית ואף יוכפל לאור מדיניות המס של ארגון ה –OECD
בשנים האחרונות אימץ ארגון ה – OECD (שמאגד את הכלכלות המפותחות בעולם ביניהן ישראל) מדיניות שנלחמת בתכנוני מס והסטת רווחים למדינות בהן המיסוי נמוך. מדיניות זו המכונה BEPS (Base Erosion Profit Shifting) קובעת בין היתר כי רווחי מיזם יהיו במקום בו מתבצעת הפעילות הכלכלית של המיזם. יישום הוראות ה – BEPS יגדיל בצורה ניכרת ולהערכת ד"ר שנהב ומומחי מס אחרים אף יכפיל או ישלש את היקף המס שניתן יהיה לגבות מחברות רב לאומיות. להערכת שנהב כיום החברות הרב לאומיות משלמת מס של כ – 2% עד 3% ממחזור הפעילות שלהן. לאור יישום BEPS יעלה המס לכ – 6 – 12% ממחזור הפעילות. המדובר בתוספת פוטנציאלית של מילארדי שקלים לגביית המס היכולים להוות את הבסיס לצמצום הגרעון בגביית המס.
מספר החברות הרב לאומיות עלה בצורה דרמטית עד שנת 2016 אך מאז חלה עצירה מדאיגה
בסוף שנת 2010 היו בישראל 220 חברות רב לאומיות. בשנת 2016 הגיע המספר של חברות רב לאומיות ל- 354 חברות. כלומר גידול של למעלה מ – 50% בתוך מספר שנים. החל משנת 2016 אנו רואים גידול מאוד מתון במספר החברות הרב לאומיות שמספרן הגיע כעת בסוף 2019 ל – 362 חברות. כלומר, ישראל חדלה להיות אבן שואבת לחברות רב לאומיות.
להערכת ד"ר שנהב הסיבה המרכזית לעצירת הגידול (וסגירת מרכזי פיתוח רבים בישראל) הינו עלות העבודה היקרה בישראל (שעולה לעיתים אור שער החליפין על עלות העבודה בארה"ב), כמו כן מדיניות הממשלה שאינה מעודדת חברות רב לאומיות מוסיפה לתופעה. יש לראות בדאגה הסטה של פעילותן של חברות רב לאומיות למדינות בהן עלות העבודה זולה יותר לרבות מדינות מזרח אירופה ואולי הודו.
למרות ריבוי הכותרות לגבי סין עדיין החברות האמריקאיות שולטות בזירה:
המחקר מראה מתוך 362 החברות למעלה מ – 200 הינן חברות בנות של תאגידים אמריקאיים. האיום הסיני כך עולה מהמחקר הוא מוגזם והיקף החברות שהן חברות בנות של תאגידים סינים הינו פחות מ – 12. הדו"ח מגלה כי בפועל סין הינה רק המדינה הרביעית בחשיבותה בתחום אחרי גרמניה שבמקום השני, ובריטניה שבמקום השלישי. מדינות נוספות המיוצגות בישראל על ידי חברות רב לאומיות הינן יפן, צרפת, שוויץ, קנדה, הודו וסוגרת את העשיריה הפותחת הולנד.
הדוח מראה מגמות שהיו מוכרות או ניתנות לחיזוי וביניהן:
הדו"ח מצביע על קשר ישיר בין היקף הפעילות של החברות הרב לאומיות להיקף ההשקעות על ידי חברות רב לאומיות (השקעות הון סיכון להבדיל מהשקעה במחקר ופיתוח). בין היתר מציין הדו"ח את החברות הבאות כבולטות בהשקעה אינטל, סמסונג, קוואלקום, EMC, סיסקו והתאגיד היפני מיטסואיי.
הדוח מצביע על גידול ניכר של חברות רב לאומיות ישראליות ומונה כ – 42 חברות ישראליות רב לאומיות (עם היקף עובדים של למעלה מ – 300 עובדים לחברה). לחברות אלו משרדים בצפון אמריקה, אירופה, יפן, סין, סינגפור ועוד. במילים אחרות ממדינה שמייבאת חברות רב לאומיות הופכת ישראל בהדרגה ליצואנית של חברות.
מטעם משרד גרוס ריכזו את הדו"ח ד"ר איל שנהב, ראש מחלקת ההיי טק במשרד ואחד מעורכי הדין המוכרים בתחום ההיי טק בישראל וחן מנצור שותף במחלקת ההיי טק שמדורג כאחד מעורכי הדין המבטיחים בישראל מתחת לגיל 40. מטעם ה – IATI ריכזה את הנושא המנכ"לית קאריו מאייר רובינשטיין. מטעם IVC ריכז את המחקר שמוליק שלח.
|
