לפי המחקר שבראשו עמדה שביט מדהלה-בריק ממרכז טאוב, מגמה זו דומה למתרחש במדינות מתקדמות בעולם. בארה"ב ובגרמניה, למשל, שיעור התעסוקה בסיכון גבוה רחב אף יותר: 47% ו-49%, בהתאמה.
המחקר שנערך במרכז טאוב מבוסס על מודל שמקטלג את כלל המקצועות לפי רמת הסיכון שלהם להפוך לממוחשבים בעתיד. המקצועות הנמצאים בסיכון הגבוה ביותר למחשוב מאופיינים בפעולות חזרתיות וטכניות, למשל ניהול חשבונות והזנת נתונים. לעומת זאת, מקצועות בסיכון נמוך דורשים כישורים כמו יצירתיות, אינטליגנציה חברתית, תפיסה מורכבת ויכולת משא מתן. על פי הניתוח, מקצועות כמו כלכלנים, היסטוריונים ונהגי אוטובוס נמצאים בסבירות בינונית למחשוב, ומקצועות כמו רופאים, עובדים סוציאליים, כוריאוגרפים ופסיכולוגים מוגדרים בסיכון נמוך.
רבים מהמועסקים במקצועות בסיכון גבוה למחשוב שייכים לקבוצות הפגיעות ביותר באוכלוסייה: חסרי השכלה אקדמית, בעלי שכר שעתי נמוך ומועסקים צעירים. הקבוצה שנמצאת בסיכון הגבוה ביותר היא גברים לא-יהודים. 52% משעות העבודה של המועסקים בקבוצה זו הם במקצועות תעשייה ובינוי – משלח יד שמרבית המקצועות בו נמצאים בסיכון גבוה למחשוב. ב-2011 היו 59% משעות העבודה של גילאי 24–15 במקצועות בסיכון גבוה למחשוב. חוקרת מרכז טאוב שביט מדהלה-בריק שואלת: "במה יעסקו צעירים בעוד עשרים שנה, לאחר שהמקצועות שהם מועסקים בהם כיום יהפכו לממוחשבים"?
התפלגות שעות העבודה במקצועות בסיכון גבוה למיחשוב. מתוך הדוח השנתי של מכון טאוב לשנת 2015. מקור הנתונים: למ"ס
בשני העשורים האחרונים כבר ניכרה השפעתו של תהליך המחשוב, ונרשמה ירידה של 9% בחלקן היחסי של שעות העבודה בסיכון גבוה מסך שעות העבודה במשק באותן שנים. כך למשל, בין 1995 ל-2011 ירד ב-38% שיעור התעסוקה היחסי של מסגרים, פחחים, נפחים ורתכים. כמו כן, נמצא כי חל מעבר נרחב של עובדים ללא השכלה אקדמית למקצועות בתחום השירותים (בדומה למגמה בארה"ב).
על פי המחקר של מרכז טאוב, ההיערכות הנדרשת לשוק העבודה המשתנה יכולה לכלול כמה צעדים, וביניהם: הרחבת השימוש בכלי ההכשרות המקצועיות ומיקודן, כך שיותאמו לאפיונים הרלוונטיים של הנפלטים משוק העבודה ועם זאת יהיו מוכוונות לשוק העבודה העתידי; עדכון שוטף של תכניות הלימוד הקיימות; והקמת גוף ממשלתי שירכז את הטיפול בנושא ויעבוד עם מוסדות הכשרה, מוסדות אקדמאיים, בתי ספר ועוד.
הצג או הסתר תגובות
