זיקה אב-צוק, סיסקו: אנחנו רחוקים מלמצות את הפוטנציאל אצל הערבים והחרדים
מאת אבי בליזובסקי שלישי, 21 פברואר 2017 01:12

אייל ולדמו מנכ"ל מלאנוקס ואחד המשתתפים בפאנל

אנחנו רחוקים מלמצות את הפוטנציאל בהייטק אצל אוכלוסיות הערבים והחרדים. כך אמרה זיקה אב-צוק בפאנל בכנס iNNOVEX2017. בפאנל שעסק בחדשנות חוצת מגזרים השתתפו גם מנכ"ל מלאנוקס אייל ולדמן, יו"ר באבקום עימאד תלחמי, מנכ"לית מרכז פרס לשלום אפרת דובדבני, היזם החרדי משה פרידמן ומנכ"ל רשת אורט אלי אייזנברג.

שלמה גרדמן, מנכ"ל ASG , יו"ר משותף של כנס iNNOVEX2017 ומנחה הפאנל, ציין כי הכנס השנה מוקדש לזכרו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס שהלך לעולמו לפני מספר חודשים, שהיה מקדם חדשנות. לשאלתו של גרדמן מה דעת המשתתפים על החלטת הממשלה לאחרונה להביא עובדים זרים להייטק כתוצאה מהמחסור במהנדסים. האם זו החלטה נכונה, ומדוע לייבא אם ישראל היא יצואנית מהנדסים – כל עמק הסיליקון מלא במהנדסים ישראלים.

"אני מאמינה ולא לבד, שיש הרבה כשרון בישראל ויש עוד אוכלוסיות שלא מיצינו את הפוטנציאל .בהשראתו של הנשיא פרס הקמנו את תוכנית MINTECH – קואליציה של למעלה משישים חברות הייטק שהחליטו לפתוח את השערים ולגייס ערבים ישראלים לשורותיהם התברר שיש הרבה ערבים שלמדו בטכניון ובאוניברסיטאות האחרות ולא הצליחו לשבור את תקרת הזכוכית. חלק גדול מההעסקה בהייטק היא בשיטת חבר מביא חבר. תוך שלוש שנים שילשנו את מספר הערבים שעובדים בתעשייה. ערבים וחרדים והרבה אנשים בפריפריה שיש להם כשרון ויכולות ולא מגיעים לעבוד.

בתשובה לשאלה מה חברה בינלאומית כמו סיסקו משקיעה בקהילה בישראל, עונה אב-צוק: "ישראל חשובה ואטסטרגית לסיסקו בגלל החדשנות והיצירתיות שיש כאן. יש לנו היום 1,500 עובדים וגם השקענו למעלה משבעה מיליארד דולר ברכישות של סטאטפים ישראלים ואנחנו רוצים להתרחב ולגדול בישראל וגם לנו חסרים מועמדים. גם אנחנו נרוויח מההשקעה שנעשה בישראל. ישראל חשובה לנו בתהליך הדיגיטציה בייחוד עם המשרד לשוויון חברתי. ככל שנשקיע בשוק הדיגיטציה ססיקו רואה בזה נתח שוק טוב יותר אבל נוכל אחר כך לשכפל את זה בעולם.

תלחמי: " אני מסכים עם זיקה על כך שהאוכלוסיה הערבית היא פוטנציאל. צריך להסתכל על הפריפריה, וזה חלק גדול מהמדינה גם בצפון גם בדרום והתושבים שם פחות מעורבים בהייטק הישראלי. אני חי בפריפריה ופעיל בפריפריה. בואו נדמיין שמהפריפריה נוכל להביא את המחסור הגדול של ההייטק הישראלי. מדינת ישראל חייבת להמשיך להתפתח וכולם מבינים שזה הפוטנציאל הכלכלי הגדול ביותר. האנשים רוצים, ואנחנו צריכים לתת להם הזדמנות של חינוך הרבה יותר טוב, חמש יחידות ולשלב אותם יותר ויותר בהייטק. שניים או שלושה אחוז מההייטק הישראלי הם אנשי פריפריה וערביי ישראל אחוז וחצי."

ולדמן: "מלאנוקס פרוסה בכל הארץ מתלחי ועד הנגב. אני בעד שוק חופשי לחלוטין כולל שוק עבודה האנשים המוכשרים מוצאים את הדרך להתקדם, יש לנו מעל 10% ערבים. אנחנו נמצאים בתחרות עולמית. ארה"ב מייבאת את המוחות מסין הודו טאיוואן ויפן. ככל שנביא אנשים יותר מוצלחים ורב לאומיים גם הההיטק וגם האוכלוסיות האחרות יוכלו להתפתח."
אייזנברג: "יש פוטנציאל נפלא שלא מנצלים אותו – הבנות. הם צריכים לבוא גם לטכנולוגיה גם למדעים וגם להייטק. כשמחנכים צריך לחנך טכנולוגיה והייטק אבל גם לערכים. ברור שצריך לפתוח ואפשר להביא אנשים טובים ואין בעיה. אבל לפני שמדברים על להביא אנשים מבחוץ צריכים לנצל את הכוחות הפנימים. ברוח שמעון פרס תמיד הוא אמר שאין לנו אדמה מחצבים ואוצרות טבע אבל יש לנו את המוח היהודי. צריך להשקיע בחינוך, בטכנולוגיה. כבר היום צריך להשקיע במה שיהיה בעוד 20 שנה. אם חשוב לכם שמדינת ישראל תחיה על השכל ותגדיל עוד יותר את יכולותיה, חייבים להשקיע בחינוך.

פרידמן: "אחד המקורות הטובים זו האוכלוסיה החרדית. רבים ניסו לעשות את זה, הגברים אמרו שהם הולכים לישיבה, והנשים צריכות גם לגדל את הילדים והצלחנו לשנות את התפיסה. מצויין להביא מהנדסים בחוץ לארץ אבל גם בני ברק ונצרת זה חוץ לארץ. מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות זו לא פחות ממהפכה. החרדים נוהרים באוטובוסים. יש למעלה מ-30 אלף גברים סטודנטים חרדים, מספרים שלא ראינו קודם. זה קרה בעשור האחרון בגלל תהליכי מאקרו יש אלפי חרדים שהולכים לצבא למסלולים טכנולוגיים, וכבר יש בצבא למעלה מ-4,000 חרדים במקצועות הללו.
"כשהתחלנו את הפעילות של קמהטק עשינו מיפוי של הסטאטרפים החרדים בישראל והסתכם בחמישה סטרטאפים, אישה אחת וארבעה גברים. עכשיו מתקרבים ל700- תוך ארבע שנים. לא כולם יהיו מלאנוקס. המכפלות עצומות יש רצון עצום של חרדים להתקדם. גם נשים חרדיות רוצות להתקדם. יש יותר נשים חרדיות שעובדות מאשר נשים לא חרדיות באחוזים, אבל השכר שלהן נמוך. עשינו פרויקט משותף עם גוגל לקחת נשים חרדיות שכבר עובדות בהייטק, והכשרנו אותן לשלב הבא כדי שיהיה להן אופק להתקדם. השאלה היא האם התעשייה בשלה לקלוט אותם. פרסמתי הודעה בפייסבוק ותוך שלושה ימים נרשמו אלף נשים חרדיות."

תלחמי: " יש קצת יותר מאלפיים מהנדסים ערבים אזרחי ישראל בתעשיית ההייטק. אמנם זה הרבה יותר מבעבר, אבל מדובר רק ב-2-2.5% מכלל התעשיה, לעומת חלקה של האוכלוסיה הערבית שמגיע ל-20%. לפי חישוב זה היו צריכים להיות להיות יותר מעשרים אלף מהנדסים. הבעיה שבניגוד לאמא היהודיה, האבא הערבי דורש מילדיו ללכת לרפואה. 95% מהבוגרים הערבים שקיבלו מעל 700 בפסיכומטרי הולכים לרפואה. החיידק של ההייטק עדיין לא חדר כמו שצרך להורים במגזר הערבי. לדעתי יש עדיין על מה לעבוד – רק אם נביא אקזיטים או סיפורי הצלחה נראה את השינוי כמו שקרה באוכלוסיה היהודית."
"בכל זאת אנחנו רואים שינוי מגמה. במגמות ההנדסיות בטכניון החלו ללמוד כ-400 ערבים מתוך מחזור של כ-1,400. מדובר ב-28% וסביר שרובם יגיעו להייטק. הבעיה הנגזרת היא שערבים יכולים להתקבל להייטק רק אם הם בוגרי טכניון. הסיכוי לערבים בוגרי אורט בראודה ושאר המוסדות קטנים יותר. לסיכום, צריך לשנות את המוניטין של ההייטק אצל הורים ערבים ורק כך נוכל להביא סגירת פערים."
דובדבני: "פרויקט מענטק נוסד על ידי שמעון פרס על מנת לחבר ערבים לתעשיית ההייטק. הוא נעזר גם בג'ון צ'יימברס כאשר היה מנכ"ל סיסקו. דברים טובים קורים כשיש אנשים נכונים במקום הנכון – וזיקה היא אחת כזאת. במענטק מנסים לשנות את המגמה לפיה גם בוגרים טובים עוברים להוראה. כשסטודנט ערבי מגיע למחלתק כח אדם הוא מדבר על המשפחה שלו – דבר שהיהודים לא יעשו."
"מרכז פרס לשלום בונה את היכל תההילה של אומת הסטארטאפ, כדי להביא לשם קהלים של ראשי מדינות חברי פרלמנטים ובני נוער מכל העולם. מדובר במשולש שבקודקוד אחד שלו החדשנות, הקדמה והטכנולוגיה, בקודקוד השני דו-קיום של המדינה באיזור, ובקודקוד השלישי – הדנ"א של רוחו של שמעון פרס – שאסור לוותר. במרכז ייתקיימו סדנאות והוא יהיה בקשר עם אוניברסיטאות ענק בעולם במטרה להנגיש את נושא החדשנות והטכנולוגיה.

תגובות (0)

הצג או הסתר תגובות

כתוב תגובה

מייל שם אתר		כותרת תגובה יותר קטן | יותר גדול
		קבלת עדכונים בדואר אלקטרוני - למשתמשים רשומים בלבד קראתי והנני מסכים ל תנאי השימוש באתר העתק תווים מוצגים הוסף תגובה