מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון ב-iNNOVEX: נפעל להרחבת מעגל החדשנות לשאר המשק
מאת אבי בליזובסקי שלישי, 20 פברואר 2018 12:02

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון בכנס iNNOVEX 2018. צילום: ישראל מלובני

"נפעל להרחבת מעגל החדשנות לשאר המשק" כך אמר מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון בהרצאה שנת בכנס iNNOVEX 2018 שנערכה לאחרונה בארגון חברת ASG.

ישראל היא מובילה עולמית במחקר ופיתוח. ההוצאה הלאומית על מו"פ אזרחי מהווה 4.3 אחוז מהתוצר כשאחריה דרום קוריאה, יפן, מדינות סקנדינביה וגרמניה. ממוצע ה-OECD לשם השוואה עומד על 2.4%.

בישראל יש גם תרבות יזמית משגשגת. בשנת 2017 הגיעו סך האקזיטים לסכום שיא של 24 מיליארד דולר ב-620 עסקאות, כולל רכישת מובילאיי בידי אינטל תמורת 15 מיליארד דולר. ב-2016 התווספו 600 חברות הזנק נטו.
השקעות הון הסיכון בישראל כחלק מהתמ"ג גם הן הגבוהות בעולם (0.38%), אפילו לעומת ארה"ב שבמקום השני והרבה מעבר לשאר העולם.

50% מהמו"פ התעשייתי נעשה על ידי חברות רב לאומיות, בין אם באמצעות רכישה של חברות ישראליות והשארת מרכז הפיתוח שלהם ובין אם בפתיחת סניפים ישירה. בשקף הראה אהרון את ההסטוריה של כניסת חברות זרות לישראל החל משנות השישים עם מוטורולה, המשך בשנות השבעים והשמונים עם IBM' אינטל ועוד, דרך הגידול של שנות התשעים עם חברות כמו סאפ, אפלייד מטיריאלס, מיקרוסקופט, סיסקו סמסונג ופיליפס ועד לזינוק בעשור האחרון שהביא אלינו חברות כמו גוגל, פייסבוק, אפל, יאהו ואיביי וחברות רכב גדולות – GM ופורד, ואפילו חברות ענק מהמזרח הרחוק כדוגמת וואווי.

להייטק השפעה גדולה על המשק הישראל – 43% מכלל היצוא, 12% מהתמ"ג והוא מעסיק 8.3% מהשכירים במשק.

מה הופך את ישראל לכל-כך מוצלחת? מערכת החדשנות משלבת את הצבא, האקדמיה, מו"פ ממשלתי סטרטאפים, מימון פרטי , תאגידים רב לאומיים וחברות בצמיחה.

החסמים והאיומים

לעומת כל היתרונות הללו, מסביר אהרון, יש גם חסמים ואיומים על המשך השגשוג: משקל ההיי-טק בתעסוקה לא עולה בעשור האחרון והוא נע סביב שמונה אחוזים. בעיה נוספת היא שהחדשנות שבהייטק אינה מחלחלת לענפי המשק האחרים. ניתן לראות זאת בהשוואת השכר הממוצע – ישראל נמצאת הרבה פחות מה-OECD ובוודאי מתחת לשבע המדינות המפותחות בעולם G7.

"התחרות הגלובלית על הובלה טכנולוגית לאומית מתגברת, ובמדינות רבות הממשלות משקיעות כמעט אחוז מהתל"ג בחדשנות. בעוד ישראל הובילה בתחילת שנות האלפיים, היא נמצאת בנתון זה בירידה, לעומת זינוק בקוריאה. ניתן לראות זאת במיוחד בהשוואה לפינלנד שהיתה בשנת 2000 באותה רמה כמו ישראל (מעל 0.8%) ונשארה בה, בעוד ישראל ירדה אל מתחת ל-0.6% - נתון נמוך מממוצע ה-OECD."

פעילות הרשות

"רשות החדשנות נבנתה על בסיס פעילות המדען האשי במשרד הכלכלה. זו רשות סטטוטורית שמטרתה תמיכה במו"פ ובחדשנות טכנולוגית. החוק להקמת הרשות עבר באוגוסט 2015 והיא החלה לפעול ב-2017. משימות רשות החדשנות הן קידום חדשנות כמנוף לצמיחה כלכלית מכלילה ובת קיימא, שימור וחיזוק נכסי חדשנות, והגדלת הערך הכלכלי למשק."

"המטרה היא הרחבת מעגל התעסוקה בתעשייה מוטת החדשנות מ-270 אלף היום ל-500 אלף בשנת 2027. אנו תומכים בכל שלבי החיים ובכל הענפים הטכנולוגיים אנו מטפלים בכשלי שוק בהשקעה בחדשנות בחברות גדולות, חברות קטנות ובינוניות וסטאטאפים וכן משקיעים בגלי הטכנוגיה הבאים באמצעות סיוע ליזמים והעברת ידע מהאקדמיה."

"בשנת 2017 העניקה רשות החדשנות מענקים בשווי 1.6 מיליארד שקל ל-670 חברות שביצעו 1.110 פרויקטי מו"פ, כאשר גובה המענק הממוצע 1.3 מיליון שקלים. בשנת 2017 החלנו בפעולות חדשות בבניית גשרים לשווקים מתעוררים, השקעה בחדשות ובהעלאת הפריון בתעשיית הייצור, הגדלת כוח האדם המיומן להיי-טק וגיוון המועסקים, עידוד חברות הזנק ומרכזי מו"פ להפוך לחברות שלמות,] השקענו בפריפריה ועודדנו משיכת חברות רב לאומיות בתחומים מתעוררים כדוגמת תחום הרכב."

"הקמנו זירות חדשנות מוכוונות משימה ולקוח: הזנק, חברות בצמיחה, חברתי-ציבורי, מערך בינלאומי, ייצור מתקדם ותשתיות טכנולוגיות". הערך המוסף למשק בולט – על כל דולר של השקעה של רשות החדשנות, מתווספים לכלכלה 5-8 דולרים.

"כעת אנו עמלים על הרחבת החזון של רשות החדשנות ממדיניות מו"פ ליצירת ערך ותפיסת ערך.
הכלים – הגברת מהירות הקטר וחיבורו לקרונות המשק באמצעות שילוב הפריפריה, גיון מועסקים, הטמעת חדשנות בענפים מסורתיים והשקעה בכוח אדם מיומן בתחומי הייטק וחדשנות. כל אלה יביאו לצמיחה כלכלית מוטת חדשנות, הכנסת מערכות חדשנות נוספות לצד ICT (שני דברים שיושגו באצעות מעבר לתעשיה 4.0 ונפעל למקסום ההשפעה המשקית של החברות הרב לאומיות."

תגובות (0)

הצג או הסתר תגובות

כתוב תגובה

מייל שם אתר		כותרת תגובה יותר קטן | יותר גדול
		קבלת עדכונים בדואר אלקטרוני - למשתמשים רשומים בלבד קראתי והנני מסכים ל תנאי השימוש באתר העתק תווים מוצגים הוסף תגובה