בין הקשב להקשבה
מאת אלעד קינן ואבי בליזובסקי רביעי, 03 אפריל 2019 00:43

אלוף במילואים עמוס מלכא במפגש ה-SILICON CLUB. צילום: שמואל אוסטר

מפגש ה-SILICON CLUB האחרון שנערך בחודש שעבר תחת הכותרת "בין הקשב להקשבה" התמקד בנושא מנהיגות וקבלת החלטות. לאור סמיכות המפגש לבחירות הכלליות בישראל והתמודדות תקדימית של שלושה רמטכ"לים במפלגה אחת, נבחנה השאלה האם מי שהיה מנהיג צבאי מתאים להיות גם מנהיג פוליטי או עסקי.

הערב נפתח בהצגת חברה חדשה בתעשייה, והפעם היה זה אלכס קורן, מנכ"ל חברת אקסייט סיסטמס, המפתחת חיישנים המנטרים את מסלולי ההמראה והנחיתה בשדות תעופה, כעת בעיקר אזרחיים. אחד מהם הוא נתב"ג שבו פועלת החברה כבר משנת 2012.

לדברי קורן, ענף התעופה האזרחית גדל ומכפיל את עצמו כל 15 שנה, וכבר כיום אנו עדים לגידול של 60% בתנועות הקרקעיות בתוך שדה התעופה. כיום גם נגרמים נזקים ב-12 מיליארד דולר מדי שנה למטוסים ולתשתיות תעופה, כש-75% מהם מתרחשים תוך המראה או נחיתה. האתגר הגדול ביותר הוא לשמר את הבטיחות מצד אחד ולאפשר את הגידול במספר הנוסעים וגם לעשות זאת באופן יעיל. כאן נכנסת לתמונה חברת אקסייט הממוקמת בישראל ומייצרת את החיישנים שהיא מפתחת במפעל פלקס שבמגדל העמק. כל נמל תעופה מרושת במאה חיישנים, המורכבים ממצלמה וממכ"ם. המכ"ם יכול למצוא פריט בגודל זעיר על משטח עצום בכל מזג אוויר, ביום, בלילה עם מינימום התראות שווא. כדי למנוע התראות שווא, מציבה החברה חיישן כל 60 מטרים והם מתקשרים ביניהם.
"החיישנים שלנו מסוגלים למדוד עומק קרח ושלג, ובאיזור קו המשווה את עומק המים שלא מאפשרים נחיתה בטוחה, למשל בגלל מונסונים. אנו יודעים לזהות בין ציפור וגוף זר באמצעות הבינה המלאכותית שיש במכשיר. בכך אנו מאפשרים המשכיות בכל מזג אוויר על המסלול כאשר תבונה מלאכותית כדי לזהות את כל מה שמתרחש במסלול. כך אנו מסוגלים להקטין את הנזקים לנמלי התעופה ולחברות התעופה, מאפשרים הגדלת הנפח וכמובן משפרים את הבטיחות".
המרצה הראשון שעלה אחרי קורן היה כריסטיאן צ'ואה, מרצה מעורר השראה המתמחה בקריאת שפת גוף ותווי פנים שהגיע מסינגפור לראשונה לישראל במיוחד כדי להשתתף במפגש הסיליקון קלאב. צ'ואה הציג דוגמאות רבות למשמעות של שפת גוף ולשימושים הרבים שאנשי עסקים כמו גם אנשי מכירות יכולים להפיק מהמודעות לשפת גוף בבואם לנהל מו"מ. בנוסף, הוא הציג ניתוח מפורט לתווי הפנים של ארבעה מהמתמודדים המרכזים בבחירות 2019 ביבי נתניהו, בני גנץ, נפתלי בנט ואבי גבאי.

המרצה השני, ד"ר איתי שילוני, מרצה במרכז הבינתחומי וכותב שני ספרים על מנהיגות ישראלית דיבר על המאפיינים של תרבות הניהול בישראל ואילו אלוף (במיל') עמוס מלכא, פירט בהרצאתו הסדורה והמלומדת את הסיבות לכך שרבים ממפקדי צה"ל מוצאים עצמם לאחר שחרורם בעמדות ניהול או הולכים לפוליטיקה ומהם הכישורים עימם הם יוצאים מהשרות הצבאי.

לדברי מלכא, שמשמש כיום יו"ר החברות Aitech ו-TAT, אין מתאם גבוה בין הדרישות מתפקידי ניהול לעומת תפקידי פיקוד. "כל אחד מהתפקידים דורש כישורים שונים, הבנה שונה, דגשים שונים ומנהיגות שונה, הצלחה באחד לא בהכרח מובילה להצלחה בשני. האזרחות דורשת שפה חדשה ומושגים חדשים וההסתגלות אינה קלה. התאמה של יוצאי צבא לעולם העסקים היא בינונית מבחינת ההכשרה, הגיל המבוגר וחוסר הניסיון. לרמטכ"לים, לעומת זאת יש התאמה גבוהה יותר לפוליטיקה מכיוון שהם היו במעורבות גדולה מול הממשלה והכנסת. כך גם ברשויות המקומיות – שם נמצאים הרבה יוצאי צבא.
"בנוסף, צה"ל לא יודע להכין את יוצאיו לשחרור. לכן רואים בשטח סגני אלופים ואלופי משנה נקלטים בקלות בדרגי ביניים, בתעשיות הביטחוניות. הבכירים יותר רושמים חברת ארנק ומוציאים חשבוניות על ייעוץ. המקומות בהם כן נקלטים טוב יוצאי הצבא הם התעשיות הביטחוניות, או עולם הסייבר במקרה שהשירות הצבאי היה באזור חיוג ה-8200. אבל בגדול הצלחה בצבא לא מבטיחה הצלחה בפוליטיקה. חלק מיוצאי הצבא כלל לא מבינים בפוליטיקה ועבודה פרלמנטרית לא מעניינת אותם. רק בגלל גיל הפרישה והעדר אלטרנטיבה הם מגיעים לשם".

בסיום המפגש התקיים דיון "אחד על אחד" בו ראיין שלמה גרדמן את רוני רימון, מבכירי האסטרטגים התקשורתיים ואחד מהיועצים הפוליטיים הבכירים בישראל על הכישורים הדרושים למנהיג פוליטי.

גרדמן: האם מנהיג צבאי מתאים לניהול פוליטי או עסקי?

רימון: "עבדתי עם הרבה מאוד אלופים ותתי אלופים. הראשון שעבדנו איתו היה צ'יץ', ראש עיריית תל אביב. עמוס מלכה תיאר את עבודתם של הגנרלים בתחומים האזרחיים ביושר רב. אני יכול להגיד שהייתה לי אישית אכזבה מגנרלים שהיו לי ציפיות מהם. מלכא הוא אחד הבודדים שבאמת בא מהצבא והצליח לנהל בצורה מאוד מוכשרת מערכות אזרחיות".

גרדמן: מה הד.נ.א שצריך ראש ממשלה?
רימון: "אני עושה הבחנה בין אילו תכונות צריך מועמד כדי להיבחר לעומת התכונות שיגרמו לו להצליח בתפקיד. בימי ראשית המדינה, ראש הממשלה לוי אשכול היה ראש ממשלה יוצא מהכלל אבל אם היום לא היה לו סיכוי להגיע אפילו למקום ה-35 במפלגת העבודה.
"התכונה החשובה למי שרוצה להיבחר היא כריזמה, יכולת להבטיח לציבור שהעתיד שלהם יהיה נפלא. כדי להיבחר אתה צריך להיות הקוסם התורן ושיהיה לך יריב שנמצא בתפקיד ושחלק גדול מהציבור מואס בו.
התכונות הנדרשות כדי לכהן בהצלחה הן להיות מנהיג טוב, מנהל טוב, אסטרטג טוב, איש של אנשים וארכי פוליטיקאי".
גרדמן: האם בשנת 2019 עדיין יש משמעות לעבר ביטחוני של מועמד לראשות הממשלה?
"בגדול הרקע הביטחוני חשוב במדינה כמו ישראל אבל גם חשוב שאותו אדם ירכוש מיומנויות נוספות. צריך למשל גם להבין שאתה לא נמצא בעולם היררכי, להסתדר עם ראשי מפלגות אחרות, לדעת על מה לוותר. זו יכולה להיות תכונה נרכשת וגם צריך אימון לקראת הכניסה לפוליטיקה. כזאת שגם מי שהיה סרן בצבא יכול לסגל ולהצליח".

תגובות (0)

הצג או הסתר תגובות

כתוב תגובה

מייל שם אתר		כותרת תגובה יותר קטן | יותר גדול
		קבלת עדכונים בדואר אלקטרוני - למשתמשים רשומים בלבד קראתי והנני מסכים ל תנאי השימוש באתר העתק תווים מוצגים הוסף תגובה