יש צורך דחוף להקים מועצה להשכלה טכנולוגית שתהיה יד מכוונת בכל הקשור להשכלה הטכנולוגית למבוגרים
מאת אבי בליזובסקי ראשון, 20 נובמבר 2016 00:18

פרופ' מנואל טרכטנברג. מתוך הפרופיל שלו בפייסבוק

"אין יד אחת מכוונת שיודעת לתכלל את הכל ולקדם תוכנית לאומית שתביא אותנו למקום אחר. הקריאה המרכזית שצריכה לצאת מכאן לממשלת ישראל להקים מועצה להשכלה טכנולגות, במעמד זהה לזה המועצה להשכלה גבוהה, - כדיתן הכרה וקרדיטציה, יתכנן מסלולי הכשרה וכדומה. למועצת ההנדסאים והטכנאים הקיימת אין את הכלים כיום ואם לא נקנה את הכלים בממשלה או בחוק זה לא יקרה."

"נדרשים תקציבים ריאליים שיהיו צמודים למהלך מוסדי במכללות הקיימות הן האקדמיות והן הטכנולוגיות צריך לעשות סדר ומסלולים. לעודד גם את המכללות האקדמיות להיכנס לתחום. כמו כן נדרשת שותפות בין כל הגורמים הפעילים בתחום: התעשייה, הארגונים הוולנטריים וגם האקדמיה. כולם צריכים להיות חלק מהתהליך. זה לא משהו שמכתיבים מלמעלה אלא מהלך שיתופי עם היד המכוונת והכס הממשלתי."
"אחת מתפקידיה של המועצה יהיה להכין מסלולי הכשרה המתאימים לצרכי המגזרים השונים. אין מידה אחת שמתאימה לכולם." סיכם פרופ' טרכטנברג.

"קשה לי לחשוב, חוץ ממחדל הדיור על עוד תחום שבו מדינת ישראל חטאה לעצמה מאשר התחום הזה. מכיוון שמדובר על המשאב הכי יקר שיש לנו – ההון האנושי למדינת ישראל. אפשר אחרת. לא מדובר על תיקון מצב כמו בתחום החבורה שדורש עשרות מיליארדים. בתחום הזה מה שדרוש זה החלטה, נחישות וכן גם תקציבים אבל בסדר גודל אחר לגמרי שאפשר לספק."
"כואב לי מאוד שאנחנו מקיימים את הדיון הזה בעיצומם של דיוני התקציב כאשר בתצקיב המדינה 2017-18 אין זכר תוספתי לנושא ההכשרה המקצועית כאשר הממשלה טענה וטוענת שנושא הפריון שהוא מרכזי לצמיחה הוא בראש מעייניה. בפועל זה לא בא לידי ביטוי בתקציב."

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב אמר: " אנחנו סובלים מכל הנושא של הכשרה מקצועית והכשרה טכנולוגית. יש לזה דימוי של משהו שנמצא בנושא אחורי, פחות נחשב ופחות יש בו צורך. רואים זאת גם בשיח. אם אנחנו רוצים להתקדם בכלכלה אנחנו צריכים להעביר את ההשכלה הטכנולוגית לקדמת הבמה."

פרופ' צביקה אקשטיין, ראש מכון אהרון לחקר מדיניות בבינתחומי: במכון אהרון הכנו בשיתוף פעולה עם מכון שבחסותו של סטף ורטהיימר עבודה די רחבה שעוסקת בכך. השורה התחתונה, צריכים לעשות צעד דרמטי התחלתי בשינוי ההתייחסות לנושא של השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית. השכלה על תיכונית לכולם. השכלה על תיכונית זה המרכיב המרכזי בהשתלבות בשוק העבודה. המשק הישראלי שמבוסס על התעסוקה של אותם 50% ויותר בחלק התחתון לא צומח משמעותית, השכר לא צומח והשכר תלוי בפריון וביכולות התעסוקתיות. חייבים ליצור מנגנוני צמיחה שיתבססו על ההון האנושי שאיננו משקיעים בו מספיק."

יובל אדמון, נציג המועצה הלאומית לכלכלה: אנחנו במועצה הלאומית לכלכלה מציגים בפני כל ממשלה נבחרת הערכת מצב אסטרטגי מגמות בעולם בתחום החברתי כלכלי בעולם וכיוונים כלכליים שמחייבים התמודדות מערכתית וארוכת טווח. להון האנושי ובפרט להכשרות לא אקדמיות – סיפור מרכזי. בעקבות הערכת המצב האחרונה קם צוות בראשות המשנה למנכל משרד רוה"מ איך משפרים את המעברים בין תיכון לצבא, בין צבא להכשרה למקצועית ובין הכשרה מקצועית לאקדמיה.
"אנחנו צריכים לייצר מצב שבישראל לצד האקדמיה תוקם מערכת השכלה טכנולוגית מודולרית – אנשים יוכלו להתקדם משלב לשלב ולהתמקצע."

ד"ר יוכבד פנחסי אדיב – יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות ומנהלת המכללה הטכנולוגית באריאל. "כיום הפורום מונה מספר עשרות מכללות להנדסאים, טכנאים והכשרת מקצועיות אחרי הצבא. מדברים על 25 אלף סטודנטים שלומדים למקצוע של הנדסאי ובחרו את המקצוע. האקדמיה בעינם איננה חזות הכל. מפלתה של ההשכלה הטכנולוגית נובעת מהפריחה של ההשכלה האקדמית והרצון להשכלה אקדמית לכל אחד. אנחנו דוחפים את הילדים ללמוד לימודים לא יצרניים – השכלה כללית. כשפרופ' אקשטיין אומר איפה אני שם את השקל – אני מציעה שנשקיע אותו באוכלוסיה שתבחר את הלימודים הללו ותהפוך ליצרנית – ההנדסאים והטכנאים הדרושים. כרגע אין תוכנית כוללת. צריכים להתחיל לבנות תוכנית של שיקום המכללות הטכנלגיות, לתת להן לפרוח. מדובר על כסף אבל הכסף שנשים ישתלם."

אלי יופה, יו"ר ועדת האסטרטגיה של הפורום הציבורי לתמיכה בהשכלה טכנולוגית: "כמנכ"ל לשעבר מעל 20 שנה של חברות תעשייתיות וגם חישובים שעשינו לגבי איתור המקצועות רואים שעיקר הצורך שלנו בטכנאים ולא בהנדסאים. החישובים שלנו מראים שיש כרגע 420 אלף עובדים בתעשיה, 42 אלף יפרשו לשנה. אם אנחנו רוצים יעד שכל עובד בתעשיה יהיה לפחות טכנאיע צריכים 42 אלף טכנאים לשנה ו-13 אלף הנדסאים, לא כולל מגזר הבניין והשירותים. אם ניקח גם אותם בחשבון נראה שחסרים כ-40 אלף הנדסאים וכ-40 אלף טכנאים. התל"ג נעצר בגלל כוח אדם.

"יש מעגל שוטים של שכר נמוך פריון נמוך. יש הכרח שהמדינה תתערב ותשבור את המעגל. אף תעשין לא ישקיע במכונה אם אין מי שיפעיל אותה. התחרות שלנו עם סין תיפתר באמצעות מעבר לייצור חכם. מחיר ההון בסין אותו דבר. מחיר השעה של עובד מתחרה בריבית. אם פחות עובדים יעשו יותר עבודה נוכל להתחרות בסין."
"אנחנו רוצים שתהיה נקודת יציאה של מי שלא הצליח לשלם את הלימודים כהנדסאי והשלים שנה לפחות שיהיה טכנאי מוסמך."

עוד בתחום שבבים Warning: Creating default object from empty value in /home/chiporta/public_html/modules/mod_filterednews/helper.php on line 247 Warning: Creating default object from empty value in /home/chiporta/public_html/modules/mod_filterednews/helper.php on line 247 כתבות נוספות בתחום שבבים כתבה ריקה 1 כותרת ביניים * כותרת ביניים קרא עוד שבבים כתבה ריקה 2 כותרת ביניים * כותרת ביניים קרא עוד

תגובות (0)

הצג או הסתר תגובות

כתוב תגובה

מייל שם אתר		כותרת תגובה יותר קטן | יותר גדול
		קבלת עדכונים בדואר אלקטרוני - למשתמשים רשומים בלבד קראתי והנני מסכים ל תנאי השימוש באתר העתק תווים מוצגים הוסף תגובה